דבר הרב

(1 הצבע)
  • צפיות: 1461
  • הדפס
  • דוא"ל

שלמות עם ישראל

קרבנו

שלישי, 03 מרס 2015 13:40
שלמות עם ישראל

בכך נוכל להבין אולי באפס מדוע אסור למנות את ישראל? כי כשאתה מונה אותם הפכת אותם לאחדים. כל אחד לעצמו, וזה וודאי דבר חמור מאוד. על עם ישראל נאמר: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ"

"כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש" וכו'. משה רבינו עליו השלום מקבל ציווי מאת הבורא יתברך, למנות את ישראל אחר חטא העגל הנורא, כאותו משל של חז"ל על הרועה שנפל זאב על צאנו והכה אותם, ולאחר מכן חפץ הרועה למנותם מרוב חיבתם אצלו.

 

כך מבקש הבורא יתברך מהרועה הנאמן, משה רבינו עליו השלום, לפקוד את צאנו, צאן מרעיתו. עם זאת מזהיר הבורא אסור למנות את ישראל שלא תשלוט בהם עין הרע חס ושלום, ולכן צריך לפעול בדרך מיוחדת כדי למנותם. "זה יתנו" אומר רש"י בשם חז"ל: כמין מטבע של אש. וכי מטבע של אש יביאו בני ישראל? והרי לא יביאו אלא מטבע רגיל וודאי לא מטבע של אש. ועוד למה בכלל היה צריך להביא דווקא חצי מטבע ולא מטבע שלם?

 

השאלה האחרונה שואל מר"ן "הבית יוסף" בספרו "מהרי קארו" על התורה, ועל שאלה זו עונה מר"ן הבית יוסף שלכך ציווה הבורא יתברך, דווקא בחצי מטבע, כי בהיות שהמחצית השקל היה כופר נפש, ואם היה כל אחד נותן שקלו היה מתגאה ואומר 'אני לבדי איש נפרד'. ואינו כן, כי כל ישראל ערבים זה לזה, לכן אומר מחצית, כלומר אני מחצית אחת וחברי מחצית אחת וביחד נצטרף לאחד שלם. כך מסיים מר"ן הבית יוסף את תירוצו.

 

אף אנו נענה אחריו ונאמר שאכן דבריו קילורין לעיניים שוודאי רואים אנו זאת בעליל, שהרי מחצית השקל מטרתה הייתה 'לכפר על נפשותיכם' דהיינו לכפר על מעשה העגל. ובמעשה העגל, כמו בכל מעשה של עבירה נאמר: "לתאווה יבקש נפרד" כשאדם חוטא ועובר עבירה בר מינן מבקש   הוא להיפרד מחבריו, שלא יראני אדם. וגם מהבורא מבקש הוא להיפרד כמו שנאמר אצל קורח: "ויקח קורח" ומסביר התרגום אונקלוס: "ואיתפלג קורח", נחלק לצד אחר, כבר  אינו בתוך המחנה. לעומתו, פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן עליו נאמר: "בקנא את קינאתי בתוכם" מהו בתוכם? שנשאר בתוך המחנה, חלק בלתי נפרד ממנו.

 

בכך נוכל להבין אולי באפס מדוע אסור למנות את ישראל? כי כשאתה מונה אותם הפכת אותם לאחדים. כל אחד לעצמו, וזה וודאי דבר חמור מאוד. על עם ישראל נאמר: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" וכאן גם יבוא הביאור: למה הראה לו הקדוש ברוך הוא מטבע של אש? אפשר לומר כך: שכמו אש, אם ניקח חתיכת עץ אחת שתדלק ולא תתחבר לחברותיה אלא כל בול עץ לעצמו ידלק, מזה לא תהיה מדורה גדולה, אלא כל להבה לעצמה, ובכן הפסדנו את כל הכוח והעוצמה של אש ולהבה עצומה.

 

כמו שאמרו חז"ל: "חרב אל הבדים ונואלו חרב אל שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבים ועוסקים בד בבד בתלמוד תורה" פירוש: חס ושלום תלמידי חכמים שלומדים תורה בלי חברותא, אלא כל אחד לומד לעצמו, חייבים מיתה חס ושלום. ולא עוד אלא "ונואלו" שנעשים טיפשים. זאת אומרת, עוד הפעם, אדם חשב שאם ילמד עם חבר הרי בכך ממעיט הוא את קצב לימודו, שהרי צריך הוא להסביר לחבירו וכביכול למעשה מפסיד זמן, והרי בזמן זה יכל הוא להתעלות עוד אבל חז"ל צועקים- לא ולא! חס ושלום, לא רק שאתה לא מפסיד אתה מרוויח וההיפך הוא הנכון. "ונואלו", אתה תהיה טיפש אם תלמד לבד וכך לימדונו חז"ל.

 

וזה ממש מתאים בס"ד להסבר שלנו שתלמידי חכמים ותלמידים פחות חכמים דומים לעצים קטנים וגדולים, שדווקא הקטנים הם אלה שמדליקים את הגדולים. וזה היה למעשה הלשון הרע שהמן רצה לומר על עם ישראל: 'ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים'  אבל אנו מוכיחים במצוות הפורים בדיוק את ההיפך הגמור "ונהפוך הוא", שולחים מנות האחד לחבירו, דואגים שלכולם יהיה איך לחגוג את הפורים, נותנים מתנות לאביונים ובכך דואגים גם להם כדי שכולם ישמחו כי הם ואנחנו יחד שלם. אין מציאות בעולם של פלגנות ח"ו הכל צריך להיות על בסיס של אני משלים אותך ואתה משלים אותי וביחד- שלימות.

אהבתם? תנסו גם את אלו

145 תגובות

השאר תגובה

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה