סיפורים מהחיים

(3 הצבעות)
  • צפיות: 2123
  • הדפס
  • דוא"ל

ההצלה הכפולה בוואדי

קרבנו

חמישי, 12 מרס 2015 12:12
ההצלה הכפולה בוואדי

"מוטי" זעק איציק "אל תאבד את ההכרה. תסתכל אלי, זה אני איציק, אח שלך!!!" שלושה שבועות נאבקו על חייו, ובחסדי שמיים הוא התעורר לחיים.

יש חברויות שמסתיימות פתאום, בלי שום התראה מוקדמת. ולפעמים, גם בלי סיבה מיוחדת, סתם כך. מוטי גולדשטיין ואיציק מידן, היו חברים נפלאים מגן הילדים ממש.

 

הם גדלו באותו כפר קטן. ילדים כאלה שגדלים במושב ירוק ותמים, אצל הורים בריאים בגוף ובנפש, בצילה של ציונות בונה ולוחמת (כביכול), קוראים להם "מלח הארץ". יש מהם ציפיות גדולות.

 

מושבניק, שכל חייו, עד גיל 18, עבד בפרדס, ברפת ובגורן, בשרב ובגשמים, מסגל לעצמו אופי בריא, קשוח משהו, חריצות ורצינות וידיים מחוספסות.

 

הצבא אוהב את ה"פרחים" הללו ומגלגל אותם לקורסים הכי מובחרים בצה"ל. יש בהם מן חיוניות ומשמעת עצמית, שלא כל כך מצויה בילדי העיר המפונקים, שמעולם לא אחזו ביד טוריה, ולא בוססו ברפת בבוץ עמוק עד לברכיים, כדי להכניס פרות עקשניות למכון החליבה.

 

מוטי ואיציק התגייסו באותו יום לצבא, הם ישנו מתחת לאותו אוהל סיירים בטירונות, בקורס המכי"ם, וכמובן גם בקורס הקצינים. הם נלחמו כתף בצד כתף, באותן חזיתות ובאותה חטיבה.

 

באחד הקרבות בואדיות לבנון הבוערת, ספג מוטי גולדשטיין  כדור בכף רגלו ואיבד דם רב. איציק מידן, זחל לעברו תוך אש צולבת וחסם את העורק. "מוטי" זעק איציק "אל תאבד את ההכרה. תסתכל אלי, זה אני איציק, אח שלך!!!" שלושה שבועות נאבקו על חייו, ובחסדי שמיים הוא התעורר לחיים.

 

בגיל 24, אחרי שלוש שנות שירות בקבע, החליט מוטי גולדשטיין, ליתר דיוק, רב סרן גולדשטיין, לצאת לעולם האזרחי. איציק מידן לעומתו, ראה בצבא אתגר וקריירה. בסופי שבוע ובחופשים, הם היו נפגשים ומעבירים חוויות.

 

בגיל 26 נישאו שניהם, חצי שנה אח"כ עוד שמרו על קשר טלפוני, אבל אל תשאלו איך ולמה, מוטי גולדשטיין איש העסקים חזר בתשובה. סגן אלוף מידן לא ידע איך לאכול את זה. שיחתם האחרונה הייתה קרירה משהו. הכיפה השחורה שעל ראשו של מוטי והזקן הצפוף והדקיק שטיפח לעצמו, נראו בעיניו של איציק, כמו חומות ענקיות שהוא לא רצה לחצות אותן. הוא אמנם חש כלפיו חיבה חברית ענקית, אבל גם מחסומים מסוימים.

 

עברו להן 20 שנה. איש העסקים מרדכי גולדשטיין גלש ביום קיצי אחה"צ, עם הג'יפ שלו, לאחד הוואדיות בנגב, כדי לבדוק אפשרות לבצע שם  קידוח לאיתור מקורות מים. לפתע  נגלה לעיניו מחזה מזעזע.

 

הוא הבחין בטרקטורון הפוך, וכמה עשרות מטרים ממנו השתרעה גופה של נער צעיר, כולו שטוף דם. מוטי רץ אל הנער, והשתמש בכל הידע המקצועי שלו מתקופת הצבא. הוא התחיל להנשים את הנער, חבש את פצעיו השותתים, והזמין בפלאפון מסוק פינוי. הוא ישב ליד הנער, שלף את ספר התהילים, והחל לקרוא בהתרגשות, בעוד הרופא הצבאי מבצע בנער פעולות החייאה.

 

מוטי שלף מכיסו ממחטה, הרטיב אותה במים והחל לנגב את הדם מפניו של הצעיר. אל תשאלו למה, אבל הוא הרגיש, שהילד הזה מוכר לו, והחליט שהוא לא יסור ממנו עד שהרופאים יודיעו לו שאין לו סכנת חיים. "אבא שבשמיים, אני יודע שרק השגחתך המופלאה היא שהביאה אותי דקות ספורות אחרי התאונה לוואדי הנידח, כדי שאציל את הנער הזה. אז אנא, התמלא רחמים עליו שיחלים".

 

המסוק נחת סמוך לבית החולים, והצוות הרפואי העביר מיד את הפצוע לחדר הניתוח. מוטי גולדשטיין רץ אחריהם. אחרי 8 שעות ניתוח, יצא המנתח ואמר "הוא יחיה, מצבו קשה אבל יציב, אתה אבא שלו?". "לא", השיב מוטי, אני מצאתי אותו מרוסק בוואדי, אבל אני מרגיש שהוא כמו בן שלי".

 

בארבע לפנות בוקר, הגיע תת אלוף יצחק מידן לבית החולים. צמוד לדלת המחלקה לטיפול נמרץ, הוא הבחין ביהודי עם זקן מתנענע, קורא תהילים ובוכה. מוטי? איציק? השניים נפלו זה על זרועות זה. מוטי גולדשטיין ניגב את דמעותיו, ושאל "איציק מה אתה עושה כאן, במחלקה לטיפול נמרץ?" "אמרו לי שהבן שלי, רונן, בן ה- 17, פצוע קשה הוא התעופף מהטרקטורון שלו בוואדי..."

 

שני החברים ישבו קרוב קרוב, ומוטי ביקש מאיציק, "שים עין על פרקי התהילים וחזור איתי מילה במילה. לרפואת רונן בן יצחק ומרים". לפנות בוקר נכנסו השניים לבית הכנסת של בית החולים. איציק ביקש מחברו הטוב שיעזור לו להניח תפילין.

 

איציק לא ידע למה, אבל במהלך התפילה, נעצמו עיניו. הוא ראה עצמו זוחל לעברו של מוטי, תחת מטר של אש  ולוחש לו, "אל תאבד את ההכרה... זה אני איציק, אח שלך".

 

ההשגחה העליונה גלגלה 23 שנים אח"כ, שמוטי יציל ממוות בטוח את רונן, בנו של איציק. הצלה כפולה בוואדי.

 

כשרונן מידן התעורר מן התרדמת שלו, אחרי 36 יום, הוא שמע את הסיפור המופלא וביקש להכיר את מוטי גולדשטיין, החבר של אבא. ביקש רונן להתלוות למוטי גולדשטיין לבית הכנסת. גם איציק האבא, החליט לבוא ולהתארח בחברת ידידו הוותיק, ומן היום הזה, הם עשו את המהפך המתבקש מכל יהודי "אבינו שבשמיים, החזירנו בתשובה שלמה לפניך". (העיתונאי)

אהבתם? תנסו גם את אלו

על מנת להגיב התחבר למערכת

שיעורים ברחבי הארץ - קרבנו מזמינה אתכם להרצאות הקרובות

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור המרכזי ביהוד

  • יום חמישי | 21:15

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור המרכזי באור יהודה

  • יום מוצ"ש | 21:30

    רחוב שי עגנון 13 קריית אונו

    השיעור המרכזי בקריית אונו