דבר הרב

(2 הצבעות)
  • צפיות: 906
  • הדפס
  • דוא"ל

"ואהבת לרעך כמוך"

קרבנו

ראשון, 26 אפריל 2015 09:09
"ואהבת לרעך כמוך"

בשמיים זה לא דבר קטן זה דבר גדול ונורא שצריך כל אחד לראות מעלת חבירו ולא חסרונו חס ושלום. בפרט שחבירו תלמיד חכם ההוגה בתורה, שחייב לנהוג בו כבוד שאם לא כן - לא בחבירו הוא מזלזל אלא בכבודה של תורה

 


השבת קראנו בתורה שתי פרשיות "אחרי מות" ו"קדושים". בפרשת "אחרי מות" נמצא את העניינים שמדברים בעבודת יום הכיפורים בבית המקדש, יום גדול ואדיר בימי שנה, שבו נמחלים ונסלחים כל עוונותיהם של כלל ישראל. יום מחילה, סליחה וכפרה.

 

וכאשר אנו קוראים פסוקים אלו יאחזנו רעד בזיכרון היום הגדול. ואם ננסה להיכנס בדמיוננו לתקופת העבר כאשר היה בית המקדש קיים, כאשר היו כל ישראל מחכים לראות את הלשון של זהורית שהלבינה, על דרך הכתוב: "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו", כמה ציפייה, כמה דריכות וכמה שמחה והתלהבות כאשר ראו שאכן לשון של זהורית הלבינה. אבל בעוונותינו הרבים, היום שחרב המקדש, ואין לנו לא כהן ולא מזבח, כמה חסרים אנו קדושה וטהרה והרגשת רגשי קודש נוראים הללו.

 

ואכן אם נשאל מדוע באמת אנחנו בלא מקדש? הרי כה רוצים אנו בבניינו, שכך אנו אומרים: "הראנו בבניינו ושמחנו בתיקונו". מה אם כן חסר כדי שכבר ניגאל ונראה בבניינו ובתיקונו? חסרה לנו קדושה. ואם נשאל איזו קדושה, כאן באה פרשת "קדושים", הפרשה השנייה שנקרא השבת בעז"ה, ושם רואים המון מצוות שבין אדם לחבירו ועל כולם מנצחת מצוות "לא תקום ולא תטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה'".

 

מכאן רואים אנו שיסוד של קדושה תלוי באהבת חינם, ובית המקדש נחרב בעוון שנאת חינם ואנו עדיין לא תיקנו את הדבר הזה שכידוע "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו", וזהו הקשר האמיץ בין שתי הפרשיות הללו. אם כן, בראותנו כמה חמורים הם הדברים שבין אדם לחבירו עד שבעטיים נמצאים אנו בגלויות קשות, רדיפות  וצרות  רבות  רח"ל. 

 

ועוד  רואים  אנו  בימים  הללו, ימי ספירת העומר, אף על פי שימים הללו ימים גדולים מצד עצמם, בכל זאת לא נמנעים אנו מלהתאבל על מותם הטראגי של עשרים וארבעה אלף תלמידי ר' עקיבא שמתו בזמן כה קצר מפסח ועד פרוס עצרת. ואיך מתו? ירחם ה', במיתה החמורה מכולם כמו שאומרת הגמרא במסכת ברכות (דף ח' ע"א) "תשע מאות ושלוש מיני מיתה בעולם בר מינן, הקשה שבכולן אסכרה".

 

כולם מתו באסכרה שעליה נאמר שמתחילה בבני מעיים וגומרת בפה, דהיינו שנחנק בלי יכולת לנשום. וכל כך למה? מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. לא נאמר חלילה שזילזלו או קיללו חס ושלום זה את זה, מדובר הרי בתנאים קדושים, תלמידי התנא הענק רבי עקיבא שהיה רבם של רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס זכותם תגן עלינו, ועוד תנאים גדולי עולם קדושי עליון, אלא מאי רק דבר אחד שלנו נראה קטן: לא נהגו כבוד. לא ראו איש ברעהו איזו גדולה שצריך לנהוג בו כבוד מיוחד.

 

אך בשמיים זה לא דבר קטן זה דבר גדול ונורא שצריך כל אחד לראות מעלת חבירו ולא חסרונו חס ושלום. בפרט שחבירו תלמיד חכם ההוגה בתורה, שחייב לנהוג בו כבוד שאם לא כן - לא בחבירו הוא מזלזל אלא בכבודה של תורה והלוואי ונלמד את התפילה שחיבר הרה"ק ר' אלימלך מליזענסק זכותו יגן עלינו "אדרבה תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונו ושנדבר כל אחד את חבירו בדרך הישר והרצוי לפניך ואל יעלה בליבנו שום שנאה מאחד על חבירו חלילה ותחזק אותנו לאהבה אליך כאשר גלוי וידוע לפניך שיהיה הכל נחת רוח אליך" אמן כן יהי רצון.

 

אהבתם? תנסו גם את אלו

  • שישי, 16 ינואר 2015 10:29

    רצון אמיתי

    בפרשת השבוע אומרת התורה הקדושה "וידבר אלוקים אל…
  • רביעי, 23 דצמבר 2015 15:42

    פתיחת עסק מתחרה

    בעיר חרדית במרכז הארץ קיימת פיצרייה בעלת וותק…
  • חמישי, 20 נובמבר 2014 13:19

    מידת הביטחון עד היכן?

    האברך ר' משה כהן (שם בדוי) שאף כמה…
  • חמישי, 08 ינואר 2015 12:47

    בן הקצב

    בת הייתה לו לקצב של קורדובה בספרד, בת…
  • חמישי, 11 יוני 2015 11:22

    מוסר השכל

    החכם לומד מטעויותיהם של אחרים, והטיפש אפילו מטעויות…
  • רביעי, 04 מאי 2016 09:33

    המצווה שמצילה גם מידי הנאצים

    איזו מצווה עמדה לזכות הגב' בלומה גולד והצילה…
על מנת להגיב התחבר למערכת

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה