דבר הרב

(1 הצבע)
  • צפיות: 845
  • הדפס
  • דוא"ל

התקדמות בעבודת השם

קרבנו

שלישי, 04 אוגוסט 2015 10:01
התקדמות בעבודת השם

ישנם אנשים הבאים לבית הכנסת, שומעים דרשה וחושבים שממנה הם יהיו 'תנא דבי אליהו'. הדרשה נועדה לעודד אותך להתקדם הלאה, לכוון אותך לדרך הנכונה. אבל אם אתה נתקע רק בדרשה הזו, לא השגת את המטרה, לא התקדמת לשום מקום!

בהלכות שבת ישנם הררים התלויים בשערה. גדולי האדמו"רים ואחרוני דורנו כתבו שיש עניין גדול ללמוד בכל יום מהלכות השבת, כדי שיזכור את יום השבת לקדשו. ובשבת עצמה, קל וחומר בן בנו של קל וחומר, שיש ללמוד הלכות שבת. אמנם חז"ל אמרו שתלמידי החכמים שעוסקים כל השבוע בלימוד תלמוד ופוסקים, יעסקו בשבת בנביאים ובכתובים ובמדרשים, כדי שתהיה להם מנוחה מלימודם. אבל המון העם צריכים לעסוק ביום השבת בהלכות שבת, כדי שידעו את המעשה אשר יעשון.

 


אדם שלא עוסק בלימוד הלכות שבת, אינו יכול לעבור שבת אחת בלא לעבור כמה פעמים על איסורי מלאכה שאפשר להתחייב על ידם סקילה. אדם יכול לסחוט, לברור, לטוחן וללוש ולחשוב שלא עבר שום עבירה. לשיטתו הוא לא עשה כל מלאכה, אבל אם הוא היה לומד הלכות שבת, הוא היה יודע שיש בכך איסורי דאורייתא.

 


ישנם אנשים הסבורים שבשביל להתחייב סקילה בשבת צריך להרים בניין שלם. אך למעשה די בטעות אחת קטנה כדי לעבור על מלאכה דאורייתא שהעושה אותה במזיד חייב סקילה. לפעמים אדם יושב ואוכל ולפתע נשפכת לו מעט 'מטבוחה' על החולצה. "אוי חבל על החולצה החדשה". הוא לוקח מגבון, משפשף מעט ומסיר את הכתם.

 


יהודי יקר! עברת על איסור מכבס מדאורייתא, יש בכך חיוב סקילה!

 


לפעמים אדם לוקח סמרטוט בשבת, מחזיק אותו מתחת לברז וסוחט אותו. היהודי הזה עבר מבלי משים על איסור סוחט!

 


אדם שלוקח בשבת אשכול ענבים וסוחט אותו, עובר על איסור דאורייתא. אדם שסוחט זיתים בשבת עובר על איסור דאורייתא! אדם שסוחט תותים רימונים או תפוזים בשבת, עובר על איסור דרבנן!

 


"אין בור ירא חטא". ואפילו אם ה'בוּר' רוצה להיות ירא חטא, הוא לא יכול להיות כזה כי הוא 'בוּר', הוא לא יודע, ואחד שלא יודע, גם עם כל הרצון הטוב, הוא לא יכול לקיים.
גם נהג שניחן בכישורי נהיגה מעולים, אינו יכול לנהוג בצורה תקינה אם לא למד תאוריה מעולם ואינו יודע את משמעותם של תמרורי האזהרה. הוא נוהג ועובר באדום, נוסע בעצור ואינו נותן זכות קדימה לעוברי אורח במעבר חצייה. הוא רוצה לנהוג היטב בלי לסכן את עצמו וסביבתו אבל אין לו מושג כיצד לעשות זאת. הוא כמעט דורס אנשים!

 

אם לא תלמד הלכות, כיצד תדע כיצד מניחים תפילין? אדם יכול להניח תפילין במשך שבעים שנה, ולאחר מאה ועשרים, כשיעלה לשמיים יאמרו לו: "מדוע לא הנחת תפילין בכל ימי חייך?"
הוא יזעק ויתקומם: "מה רוצים ממני, לא היה יום אחד בחיי שלא הנחתי בו תפילין!"

 


אבל הדיינים בבית דין של מעלה יראו לו את ההלכה שאומרת: "המניח תפילין שלא במקומן, כאילו מונחים בכיסן". הנחת את התפילין שלא במקום הנכון, מדיי למעלה, מדיי למטה, כאילו לא הנחת תפילין. כאילו התפילין מונחים בארון.
אם לא תלמד הלכות תפילין, כיצד תדע איך מניחים אותן באופן הנכון? ישנם אנשים הרוכשים תפילין מהודרות בחמשת אלפים שקל ומניחים אותן מידי יום, אך למעשה הם לא יצאו עדיין ידי חובת הנחת תפילין. הם לא הניחו תפילין מעולם, מדוע? כי הם לא למדו איך להניח תפילין. והכול נובע ממידת הגאווה המגונה. "אותי צריכים ללמד איך להניח תפילין?! מה, אני לא יודע לבד?!"
תלמד את ההלכה זו לא בושה! רבי עקיבא למד אלף-בית בגיל ארבעים בלי להתבייש. "לא הביישן למד".

 

לעיתים מתעוררת לאדם שאלה הלכתית באמצע תפילת 'שמונה-עשרה', הוא שכח לומר 'מוריד הטל' ואינו יודע כיצד להמשיך. באמצע 'שמונה-עשרה' ברור מאליו שאסור לדבר ולשאול את הרב, אבל כתוב בהלכה שמותר להפסיק באמצע 'שמונה-עשרה', ללכת לארון הספרים ולפתוח ספר כדי לראות את ההלכה. אך אדם שלא למד אינו יודע אפילו באיזה ספר לחפש. באלו ספרים הוא יסתכל? שמואל א', שמואל ב'? אולי הם מדברים על זה? ישנה בורות עצומה. אנשים אינם יודעים אפילו לאן לגשת לחפש והיכן לבדוק את ההלכה.

 


בענייני העולם הזה אנשים שאפתניים. כל חייהם הם רק רוצים להשיג יותר ויותר. "למה אני לא מצליח כמו אדם פלוני? למה אין לי בית? למה אין לי אוטו?"

 


מדוע בקנייני התורה אדם לא מקנא באחרים? מדוע הוא לא מצר על כך שאינו יודע כיצד פותחים 'שולחן ערוך'?! מדוע הוא לא מצר על כך שאפילו בספר 'ילקוט יוסף', שבו כל ההלכות כתובות על בוריין בפשטות גמורה, הוא לא מתמצא ואין לו מושג אלו הלכות מופיעות בכל חלק?!

 


אחד הדברים הכי מכאיבים הוא כשאדם אומר לאשתו לפני החתונה כי הוא יהודי חרדי שומר תורה ומצוות, וברוך ה', הוא הולך לשיעורים ולומד תורה. אולם, לאחר החתונה, האישה פונה אל בעלה הטרי ושואלת אותו שאלות בהלכה, היא בטוחה שהבעל ישלוף את התשובה על אתר, אבל הבעל לא יודע מאומה. האישה רואה שעל בעלה התקיים הפסוק: "אלו דברים שאין להם שיעור!" וחושבת לעצמה: "מה בעלי עשה בישיבה?!"
האישה לא מבינה מה זה גמרא, מה שהיא רוצה זה רק לדעת כיצד לנהוג 'הלכה למעשה', אך לבעלה אין כל מושג בידיעת ההלכה.

 

אנשים היום הולכים לשיעורים. בכל לילה הם הולכים לשיעורים שונים. אבל לאיזה שיעורים? "אסטרולוגיה בתקופתנו", "ימות משיח", "תחיית המתים", כל היום הם מרוכזים רק בדברים האלה. כמובן שאין בכך כל בעיה, אבל, מה עם לימוד תורה לעומק, מתי תזכה באמת לדעת את ההלכות על בוריין?!

 


קח נושא אחד בהלכה ותתחיל לעמול עליו, ללמוד אותו לעומק ולסכם בכתב את כל הפרטים שעלו לך תוך כדי הלימוד. חז"ל אומרים: "עשה לך רב וקנה לך חבר", ובדרך צחות מפרשים: "קנה לך חבר", פירושו של דבר, הקנה דהיינו העט יהיה החבר שלך. כל דבר שלמדת, כתוב וסכם סעיף אחר סעיף, מה יוצא מההלכה הזאת וכיצד נוהגים בה למעשה.

 


אל תפחד להיות נודניק, שאל את הרב שוב ושוב וברר אם הבנת נכון. לאחר מכן, תשוב הביתה עם ידיעה שרכשת בהלכה, אשתך תשאל אותך שאלה ואתה תדע מה לענות לה. "הרב אמר את זה בשיעור ואני סיכמתי זאת  בכתב, אני זוכר היטב, זאת ההלכה!"

 


האישה תהיה מרוצה: "בעלי הולך לשיעור, בלי עין הרע, איזה תלמיד חכם הוא נהיה!" האמת היא שהבעל עדיין לא יודע כלום מהחיים שלו, הוא לא חכם ואפילו לא תלמיד, אבל בשביל רעייתו הוא נחשב כבר כגדול בתורה. היא מעריכה אותו הרבה יותר מקודם, ובאמת מגיע לו, כי הוא צועד בדרך הנכונה ויום אחד הוא יהיה באמת תלמיד חכם.

 


אבל אם הבעל הולך בכל לילה לשיעורים בעניינים שונים ומשונים ואינו לומד כלל הלכה, האישה שואלת אותו שוב ושוב ולו אין מושג מה לענות, היא חושבת לעצמה: "בשביל מה שלחתי אותו ללמוד? ממילא הוא חוזר בלי לדעת כלום! שב בבית, שמור על הילדים, אולי עדיף שאני אלך לשיעור, מי יודע? אולי בסוף אני אלמד אותך!"

 


ישנן נשים הבקיאות בהלכות יותר טוב מהבעלים שלהן! פעמים רבות אנשים מתקשרים אלי בטלפון: "כבוד הרב, אשתי אומרת," הוא מצחקק, "שההלכה היא כך וכך..."
ולמרבית הפלא התשובה היא: "כן, נכון, אשתך צודקת!"
הבן אדם מופתע, הוא בולע את הלשון. מה הוא יגיד לה עכשיו?! הגאווה שלו נפגעת, הוא לא ידע והיא כן ידעה!
הוא לא יודע מה להגיד ומנסה את מזלו בשנית: "כבוד הרב, הרב מבין מה שאלתי?"
כן, הבנתי מצוין, אשתך צודקת, ואתה, למרבית הצער, לא יודע כלום!  הוא רוצה למות מרוב בושה, הוא הולך לשיעור בכל יום והאישה יודעת יותר טוב ממנו.

 


האישה אומרת לעצמה: "אני שולחת אותך ללמוד, אני עוזבת את הכול, אני מתמסרת, נשארת לבדי עם הילדים, ואתה שב הביתה בלי לדעת כלום?!"

 

ישנם אנשים הבאים לבית הכנסת, שומעים דרשה וחושבים שממנה הם יהיו 'תנא דבי אליהו'. הדרשה נועדה לעודד אותך להתקדם הלאה, לכוון אותך לדרך הנכונה. אבל אם אתה נתקע רק בדרשה הזו, לא השגת את המטרה, לא התקדמת לשום מקום!

 


מטרת הדרשה היא שהאדם יפנים את הדברים, יתחיל ללמוד ולהתקדם הלאה, אבל לצערנו ישנם אנשים שהכי אוהבים את התנא רבי חנניה בן עקשיה - "רבי חנניה בן עקשיה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל". ישתבח שמו! השיעור הסתיים, אפשר ללכת הביתה לנוח מעט. איזה נס שנולד כזה תנא רבי חנניה! אם הוא לא היה נולד, היה צריך להמציא אותו.

 


ישנם אנשים ש"שינה בשבת תענוג" זו הלכה הכי משמעותית לגביהם בשבת. את ההלכה הזו כולם יודעים, אבל אנשים רבים נוטים לשכוח של'שבת' ישנן עוד כמה ראשי תיבות. שבת זה גם ראשי תיבות: 'שיעור בשבת תענוג!' 'שינון בשבת תענוג!'

 


במשנה ברורה נאמר שתלמידי החכמים, שכל השבוע עמלים בתורה, צריכים מנוחה יתרה בשבת. אבל שאר האנשים, שבמשך כל השבוע עובדים לפרנסתם, אין להם לנוח הרבה בשבת, ואדרבה, ינוחו מעט ובשאר הזמן ילמדו. כל השבוע אתה עובד לפרנסתך, אז יש לך תירוץ מדוע אתה לא לומד, אבל בשבת כשאתה לא עובד, מדוע אתה לא הולך ללמוד?!

 


שלמה המלך אומר במשלי: "הדלת תיסוב על צירה, והעצל שוכב על מיטתו". ישנת כבר משתים עשרה בלילה עד שבע בבוקר, כמה אתה צריך עוד לישון? קום מהמיטה, לך ללמוד תורה!
חז"ל אומרים ששעה אחת של לימוד תורה בשבת, שווה לאלף שעות לימוד ביום חול. האם יש אדם הלומד אלף שעות בשבוע? גם אם תרצה אין אלף שעות בשבוע! ובשבת שעה אחת של תורה נחשבת כאלף שעות, שעתיים של לימוד שוות אלפיים שעות. אתה יוצא מהשיעור עמוס באלפי מצוות.

 


חז"ל אומרים: "לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי שיעסקו בהם בתורה". אז קדימה, נצל את הזדמנות ולך ללמוד תורה. אנו, בעולם הזה, לא יודעים להעריך זאת, אבל כשאדם יגיע לשמיים, ויראה כמה איבד כאן בהיסח הדעת, הוא יבכה בכי נורא ואיום. "הכול היה בהישג ידי, יכולתי להרוויח, לזכות באלפי ומיליוני מצוות ופספסתי הכול!"

אהבתם? תנסו גם את אלו

על מנת להגיב התחבר למערכת

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה