דבר הרב

(3 הצבעות)
  • צפיות: 1053
  • הדפס
  • דוא"ל

דברים העומדים ברומו של עולם

קרבנו

חמישי, 06 אוגוסט 2015 18:41
דברים העומדים ברומו של עולם

למה ממצוות יומיומיות אנו לא מתפעלים כל כך ואילו במצוות נדירות אנו ממש חשים איך זה עובד עלינו יפה מאוד מבפנים, והתשובה לכך היא פשוטה כיון שאדם דש בעקביו, פירוש: מתרגל מתרגל מתרגל, עד שהדבר הופך להיות כמצוות אנשים מלומדה. כמו רובוט עושה את המצווה, בלי מחשבה, בלי רגש, בלי רצון, בלי שמחה, אלא כמי שכפאו שד.

"והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר השם אלוקייך לך את הברכה" וכו'. אומרים חז"ל: אם מצוות שאדם דש בעקביו תשמרון, וצריך להבין מה הם מצוות שאדם דש בעקביו. אנחנו נמצאים קרוב מאוד לפתחו של חודש אלול וכל אחד ואחד מעם ישראל מצפה ומייחל לתקן ולתקן מה שיותר לקראת חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. לקראת הימים הנוראים, לקראת השנה החדשה אבל כאן אנו נעצרים, מה בעצם עלינו לתקן? במה נתמקד?

 

על החדשות או הישנות, על הנסתרות או הנגלות, והתשובה לכך נתונה בפסוקים הללו "והיה עקב תשמעון". זאת אומרת, אם רוצה אתה להגיע לדרגת "תשמעון", לקיים את כל דברי התורה העצה היא, "והיה עקב". תפוש את המצוות שאדם דש בעקביו את הדברים שבני אדם מזלזלים בהם, לא מייחסים להם חשיבות רבה, שעל זה אומרת הגמרא במסכת ברכות דף ו' עמוד א' "מאי דכתיב כרום זולות לבני אדם? אלו דברים שבני אדם מזלזלים בהם, ועומדים ברומו של עולם".

 

הבה נתבונן במילים ענקיות אלה שחז"ל מלמדים אותנו כאן בגמרא זו, דברים שעומדים ברומו של עולם, זאת אומרת דברים חשובים ביותר, דברים עצומים שמעמידים את העולם כולו בגודלם ובכל זאת בני אדם מזלזלים בהם. הכיצד? והתשובה לכך היא שכל כמה שהדברים שגרתיים יותר, מחמת כן מזלזלים בהם יותר. וכל כמה שדברים יותר נדירים, כך פחות מזלזלים. וניקח דוגמא, מצוות לולב או מצוות סוכה או מצוות אכילת מצה בליל הסדר או מקרא מגילה, שם ודאי ניכרת בנו התרגשות מיוחדת לקראת המצווה ויוצא שאם משהו יותר נדיר עוד יותר נתרגש ונתפעם מגודל המצווה ניקח למשל אם יקרה לפנינו בדרך על העץ או על הארץ אפרוחים או ביצים, והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים וזכינו לקיים מצווה נדירה כזו  של  שילוח הקן, כמה נתרגש מהעניין כמה נספר ונדבר על זה כך שזכינו לקיים מצווה נדירה ומיוחדת כזו

 

והשאלה היא למה? מה קרה? למה ממצוות יומיומיות אנו לא מתפעלים כל כך ואילו במצוות נדירות אנו ממש חשים איך זה עובד עלינו יפה מאוד מבפנים, והתשובה לכך היא פשוטה כיון שאדם דש בעקביו, פירוש: מתרגל מתרגל מתרגל, עד שהדבר הופך להיות כמצוות אנשים מלומדה. כמו רובוט עושה את המצווה, בלי מחשבה, בלי רגש, בלי רצון, בלי שמחה, אלא כמי שכפאו שד.

 

אך העצה היעוצה לכך היא לא לתת לכח ההרגל להרוס לנו את העוצמה של המצוות, והדרך האמתית להגיע לידי כך, היא רק התבוננות והכנה לפני שניגשים למצווה, לעשות הכנה, להתכונן ולהתבונן במעשה המצווה בגודלו של הבורא יתברך, שצוונו עליה, ובגודל המצווה עצמה וכמו שאומרת המשנה בברכות, חסידים ראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה אחת מתפללים, ושעה אחת אחר התפילה היו שוהים. ובאמת למה היו צריכים לשהות שעה אחת קודם התפילה? כדי שיכוונו ליבם למקום.

 

וההסבר הוא, כמו שאמרנו שאם ניגשים ישר מיד בלי הכנה למעשה המצווה לתפילה או לכל דבר, הדברים נראים כמו שהם נראים, אבל אם מכינים את עצמינו את הראש, דהיינו מחשבה ואת הלב אזי מבינים למה קרא להם חסידים הראשונים, זוהי חסידות של ממש להתבונן ולהתבונן ולהגיע למצב שאני מחובר למה שאני עושה בכל רמ"ח אברי ושס"ה גידיי. ולא כרובוט וזהו שאומרת לנו התורה הקדושה בפרשת השבוע "והיה עקב תשמעון". יהי רצון שנזכה להתבונן בכל דרכינו ומעשינו כולם יהיו שלמים לשם שמיים. אכי"ר.

אהבתם? תנסו גם את אלו

השאר תגובה

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה