דבר הרב

(1 הצבע)
  • צפיות: 517
  • הדפס
  • דוא"ל

התרופה שלנו

קרבנו

שני, 19 אוקטובר 2015 11:48
התרופה שלנו

אשרי אדם מפחד תמיד". כל אדם, אפילו אם הוא צדיק גמור מחויב לחשוש ולדאוג תמיד שלא יחטא. עליו ללמוד מוסר, לפשפש במעשיו תדיר ולבדוק מה עליו לתקן ובמה עליו להשתפר. אדם הלומד תורה בלא מוסר, יכול לקום מהספר כשדעתו זחוחה ומלאת גאווה ולהיכשל בחטאים ועוונות.

הגמרא אומרת דבר מבהיל: "צדיקים, אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. שנאמר: ילכו מחיל אל חיל יראה אלוהים בציון".

 


מסביר רבנו האר"י, שבשעה שצדיק נפטר אל בית עולמו ומגיע אל העולם העליון, מוליכים אותו לגן עדן ומושיבים אותו במקום הראוי לדרגה בה הוא נמצא כעת. לאחר מכן זכויותיו מתרבות ומעלים אותו למקום גבוה יותר. ובשעה זו עורכים לו משפט נוסף ובודקים את כל הדברים שנכשל בהם ודנים אותו לפי המעלה הנוכחית בה הוא נמצא כעת. ובשלב זה גם עבירות קלות שבמעלתו הקודמת לא נחשבו לעבירות, נחשבות לו עתה כעבירות. נמצאנו למדים עד הקב"ה מדקדק עם צדיקים שאפילו כשעלו בדרגתם לאחר פטירתם, הם נידונים אז בחומרה רבה יותר.  

 


הגמרא במסכת מעילה דף י"ז ע"א מספרת על מלכות רומי הרשעה שגזרה על ישראל שלא ישמרו שבת, שלא ימולו את בניהם ולא ישמרו 'טהרת משפחה'. שלחו חכמים את רבי ראובן בן איסטרובלי כדי להתערב עם גדולי המלכות ולהשפיע עליהם לבטל את הגזרות.

 


הלך רבי ראובן בן איסטרובלי הסתפר כגוי, בא לרומי והתחבר לשרים ולמושלים עד שנעשה יועץ המלך. באחד הימים בא רבי ראובן בן איסטרובלי לפני המלך ואמר לו: "אדוני המלך, אינני מבין אותך, אדם שיש לו שונא, האם הוא רוצה ששונאו יהיה עני או שיתעשר?"!

 


"ודאי שהוא רוצה ששונאו יהיה עני", השיב המלך.

 


"אמור לי אם כן, מדוע גזרת על ישראל שלא ישמרו את השבת? אדרבה, מוטב שלא יעבדו וכך לא יתעשרו!"

 


שמע המלך את הדברים, השתכנע והחליט לבטל את הגזירה.

 


לאחר זמן מה התייצב רבי ראובן בן איסטרובלי לפני המלך בשנית ואמר לו: "כבוד המלך, אדם שיש לו שונא, האם הוא רוצה ששונאו יתחזק או ייחלש?!"

 


"בוודאי שהוא רוצה ששונאו ייחלש!" השיב המלך.

 


"אמור לי אם כן, מדוע גזרת על ישראל שלא יקימו ברית מילה? אדרבה, מוטב שיערכו ברית מילה ויחלשו".

 


שמע המלך את הדברים, השתכנע והחליט לבטל את הגזירה.

 


חלפו עוד מספר ימים ורבי ראובן בן איסטרובלי בא שוב לפני המלך ואמר לו: "אדוני המלך, במחילה מכבודך, אינני מבין את הגזירות שלך. אדם שיש לו שונא, האם רוצה ששונאו יתרבה או יתמעט?!"

 


"ודאי שהוא רוצה ששונאו יתמעט!" השיב המלך.

 


"אמור לי אם כן, מדוע גזרת על ישראל שלא ישמרו על טהרת המשפחה? אדרבה, מוטב שישמרו על 'טהרת המשפחה' וכך ילדו פחות ילדים!"

 


שמע המלך את הדברים, השתכנע והחליט לבטל את הגזירה. כך התבטלו כל הגזירות עד שלימים גילו אנשי מלכות כי רבי ראובן בן איסטרובלי הוא יהודי והשפיעו על לב המלך להשיב את כל הגזירות לקדמותן.

 


אמר רבינו האר"י, דע לך, כי בשעה שרבי ראובן בן איסטרובלי, עליו השלום, הגיע לבית דין של מעלה, לא דנו אותו על שהסתפר כגוי משום שלפי מדרגתו הנוכחית הדבר לא נחשב לו כחטא שהרי היה אנוס לעשות כן כדי להציל את ישראל מגזרותיו של המלך. אולם כשהגיע זמנו לעבור מקום למקום בגן עדן ולהתעלות לדרגה גבוהה יותר, אז דנו אותו גם כל כך על כך שהסתפר כגוי למרות שהדבר היה באונס. משום שלפי מדרגתו הנוכחית הגבוהה, המעשה הזה נחשב לו כעוון ועקב כך גזרו עליו להתגלגל שוב לעולם כדי לתקן את החטא הזה.

 


נמצאנו למדים שככל שמדרגתו של האדם גבוהה יותר, כך היצר נלחם בו יותר וכך דנים אותו בחומרה רבה יותר.

 



כשהכהן הגדול היה נכנס פעם בשנה לקודש הקודשים, היו קושרים שרשרת ארוכה לרגליו, כדי שאם ימות יוכלו למשוך אותו החוצה מקודש הקודשים. היו כוהנים גדולים רבים שלא היו ראויים להיכנס למקום הקדוש ומתו מיד כשנכנסו לקודש הקודשים. אך רבי יוחנן כהן גדול היה בדרגה כה גבוהה עד ששימש בכהונה שמונים שנה ונכנס בכל שנה לקודש הקדשים ובכל פעם יצא בחיים. אולם, למרות מדרגתו הגבוהה, בסוף ימיו נכשל רבי יוחנן ונעשה צדוקי. נמצאנו למדים עד כמה צריך אדם להיזהר כל חייו שלא ליפול במצודתו הפרוסה של היצר. ואפילו אדם שניצח את היצר במשך כל חייו, פעם אחר פעם, אינו יכול לחוש בטוח ומוגן מפני עצתו של אותו מלך זקן וכסיל.

 


"אשרי אדם מפחד תמיד". כל אדם, אפילו אם הוא צדיק גמור מחויב לחשוש ולדאוג תמיד שלא יחטא. עליו ללמוד מוסר, לפשפש במעשיו תדיר ולבדוק מה עליו לתקן ובמה עליו להשתפר. אדם הלומד תורה בלא מוסר, יכול לקום מהספר כשדעתו זחוחה ומלאת גאווה ולהיכשל בחטאים ועוונות. לעומת זאת אדם הלומד תורה ומוסר ומפשפש במעשיו וחושב על חטאיו, הרי שהוא מזדעזע ומבין עד כמה עליו להתקדם בעבודת ה'. ממילא הוא ניצל ממידת הגאווה ונזהר מרשתו הפרושה של היצר.

 


ישנם אנשים הלומדים בספרי המוסר והדבר לא משפיע עליהם בכי הוא זה. הם מסיימים ללמוד והדברים שקראו לא מותירים בליבם כל רושם. אולם הסיבה לכך היא משום שהם קוראים את ספרי המוסר באדישות כפי שקוראים עיתון. יש לדעת כיצד ללמוד מוסר. מוסר לא קוראים, מוסר מנגנים, ברגש, בהתלהבות, עם הבנת הדברים והחדרתם ללב.

 



אדם שאינו לומד מוסר, משול לחולה אנוש שאינו נוטל את התרופות שלהן הוא נזקק. רבי ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר, המשיל את הדבר לאדם הנכנס לעיר ומבחין שכל הרכבות הנוסעות אליה מובילות ארגזים של תרופות. מתבונן אותו אדם בקרונות הרבים העמוסים בתרופות מכל הסוגים ואומר בליבו, כנראה שכל אנשי העיר הזאת חולים, שאם לא כן, מדוע הם נזקקים לכמות כה גדולה של תרופות?!

 


אנו משולים לתושביה של אותה העיר. כולנו חולים, ולימוד המוסר הוא התרופה שלנו. משום כך מורכב ארון הספרים היהודי מהמוני ספרי מוסר. כשאדם יושב ולומד מוסר בשפתיים דולקות, מוריד דמעות כנחל ומחדיר את הדברים לליבו ומוחו, הוא מתחזק בעבודת ה' ועולה ומתעלה. לאחר לימוד שכזה הוא מתפלל בכוונה רבה יותר ומקיים את המצוות בהתלהבות רבה יותר.

 


לעומת זאת, אדם שלומד תורה בלא מוסר, אין לו כל ערבות שאכן יצליח לעמוד בפיתויי היצר. גם הלמדן הכי גדול, יכול לעבור על כל העבירות שבתורה אם לא ילמד מוסר. "חכמה בגויים תאמין". יכול להיות אדם עם ידיעות עצומות בתורה אבל למרות זאת הוא לא מתנהג כפי שראוי ליהודי להתנהג.

 


רבינו בחיי מדמה את מצבו של אותו אדם לשמיים עמוסים בענני גשמים שאינם יורדים לארץ. כך גם אותו אדם - מוחו גדוש בידיעות, אבל אפילו טיפה אחת אינה יורדת מהמוח עד ללב פנימה.

 


ניתן לדמות את הדבר לרכב משוכלל בעל גיר איכותי ומנוע אדיר בן תשעת אלפים סמ"ק, מבלי דוושת המצמד. המנוע העוצמתי על בוכנותיו האדירות לא יהיה מסוגל להניע את הרכב אפילו סנטימטר כשאין חיבור בינו לבין הגיר. לעומת זאת, רכב שמותקנים בו כל החלקים יוכל לנוע ולהתקדם אפילו הוא מדגם פשוט ומצוי. 

אהבתם? תנסו גם את אלו

על מנת להגיב התחבר למערכת

שיעורים ברחבי הארץ - קרבנו מזמינה אתכם להרצאות הקרובות

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור המרכזי ביהוד

  • יום חמישי | 21:15

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור המרכזי באור יהודה

  • יום מוצ"ש | 21:30

    רחוב שי עגנון 13 קריית אונו

    השיעור המרכזי בקריית אונו