סיפורים מהחיים

(3 הצבעות)
  • צפיות: 428
  • הדפס
  • דוא"ל

נר איש וביתו

קרבנו

שלישי, 08 דצמבר 2015 13:21
נר איש וביתו

אורית נכנסה ועלתה בגרם המדרגות לעזרת הנשים. היא הביטה בשעונה, אתפלל מנחה אתניע את הרכב ועוד אספיק להגיע להדלקת נרות. תפילת מנחה הסתיימה ואורית פנתה לרדת כשלפתע שמעה את קולו של רב השכונה, ראובן אילני, העומד לשאת שלוש דקות דברי תורה בן מנחה לערבית.

 

 

בביתם של חגי ואורית לא שרר שלום בית, בלשון המעטה. הוויכוחים לפעמים הרקיעו שחקים. אצל זוג חוזרים בתשובה הנמצאים בראשית דרכם לא תמיד ברורה הדרך, בעיקר כיצד מחנכים ילדים. נכון, הילדים הם בגיל רך יחסית, אבל ההחלטות  איך לחנך, איפה להגיב, היכן להבליג, מתי להעניש מתי להזהיר ולנזוף. מייצרות כל הזמן מחלוקות ופולמוסים גם לאוזני הילדים הנדהמים ולעיניהם. אם אתם רוצים לדעת מה שורש המחלוקת, אזי נשים אותו חד וחלק על השולחן. היא אישה משכילה, יש לה שני תארים אקדמאיים ובמקצועה היא מרצה בכירה במכללה מפורסמת. בעלה חגי הוא משכיל פחות ממנה, אבל חוכמת החיים שלו איננה קוטלת קנים. הוא טכנאי מקררים מיומן וזריז המוסר נפשו לכל קריאה ואזעקה, וכאשר הוא מבחין בבתים דלים ובמשפחות עניות הוא מוותר על שכרו. ומכאן הוויכוחים. אורית בטוחה שהיא מבינה בחינוך הרבה יותר מחגי, ויעידו התארים האקדמיים. חגי סבור שהיא אומנם משכילה אבל שיטותיה ונטיותיה עדיין אינם מיושרות עם דעת התורה הטהורה, שהיא הרי אינה שואלת שאלות מהותיות על חינוך הילדים אלה עושה לפי הבנתה. השקט הנפשי לא היה מצוי בביתם, כאשר אורית מנצלת את יכולתה השכלתנית להכניע את בעלה, אך כתב משלי : "חוכמת נשים בנתה ביתה, ואיוולת בידה תהרסנה" באחד מימי החנוכה נסעה אורית במכוניתה לכיוון ביתה לאחר יום הרצאות עמוס.

 

מיד בכניסה לעיר היא הבחינה בעשן העולה מהמנוע. היא עצרה את המכונית סמוך לתחנת דלק וכיבתה את המנוע, מבוהלת. אחד המתדלקים התנדב לסייע לה, פתח את מכסה המנוע וחיטט שם, הוסיף שמן, חיזק ברגים ומתח חוטים. "תני למכונית להתקרר" יעץ לה ובעוד חצי שעה תוכלי לנסוע". אורית הודתה לו. חצי שעה פנויה לפניה, והנה עיניה שלט מאיר עיניים בית הכנסת "שונה הלכות". הגבאי עמד בחוץ וליקט עוברים ושבים למניין.

 

אורית נכנסה ועלתה בגרם המדרגות לעזרת הנשים. היא הביטה בשעונה, אתפלל מנחה אתניע את הרכב ועוד אספיק להגיע להדלקת נרות. תפילת מנחה הסתיימה ואורית פנתה לרדת כשלפתע שמעה את קולו של רב השכונה, ראובן אילני, העומד לשאת שלוש דקות דברי תורה בן מנחה לערבית.

 

"רבותי, האם אתם מעלים בדעתכם שיהודי יקום בבוקר ויגיד לאשתו: "תראי שושנה, אני לא מרגיש טוב, עשי לי טובה, תניחי במקומי תפילין..." המתפללים פרצו בצחוק רועם, והפתיח הזה מצא חן בעיני אורית, שהחליטה להישאר בעזרת הנשים עד תום הדרשה. "בהחלט מגוחך לחשוב שאישה תחליף את בעלה בקיום מצוות לא יעזור שום דבר, למרות שהאישה והבעל הם גוף אחד. נשמה אחת. רב המצוות מוטלות על הבעל, ואין אשתו יכולה להחליף אותו, אבל יש מצווה אחת שהאישה יכולה להחליף את בעלה בגאון, בשמחה ובטוב לבב, בהדלקת נר חנוכה. הבעל יכול להיות בשירות מילואים, עדיין במקום עבודתו, או תקוע בפקק תנועה. אשתו לוקחת את החנוכייה, ממלאה את החנוכיה בשמן, מסדרת את הפתילות, מביטה בשעון ובדיוק בצאת הכוכבים תברך ותדליק. הנרות דולקים כאן בבית והבעל יוצא ידי חוב אפילו שהוא בחו"ל. לא יאומן. מדוע? 

 

ובכן קהל קדוש חז"ל מכנים את מצוות הדלקת הנרות "מצוות נר איש וביתו" ואין ביתו אלא אישתו. זו מצווה המוטלת על שניהם, ומה מיוחד בה שהבעל והאישה יכולים לחפות זו על זה? ובכן חנוכה הוא חג החינוך. בעבר חנכו את המזבח, את בית המקדש, כיום עושים חנוכת בית, וכאשר חונכים את הבית לראשונה מה רוצים? רוצים שהבית יהיה מאיר וכלל ידוע הוא שהדבר הראשון שעושים בבית עושה רושם גם לעתיד לכל החיים בבית. הדלקת נר חנוכה נועדה להקרין לרשות הרבים שלכאן לא מכניסים את החושך היווני, כאן מאירים בנר מצווה ותורה אור. אבא ואימא בכל בית יהודי יודעים שזוהי מטרה משותפת שנעשית בצוותא כאיש אחד בלב אחד.

 

הם מצווים כל הזמן לעסוק בחינוך הילדים כלומר, להחדיר בהם אור. אור של יהדות. כשהבעל נעדר זו האישה, וכשהאישה נעדרת זה הבעל.. הדלקת הנרות בבחינת מוסיף והולך כבית הלל היא ביטוי להארה המשותפת של בני הזוג שחייבים ביחד לעסוק בחינוך ברוח  החשמונאים מוסרי הנפש להוסיף עוד אור, ולא לנוח.

 

אוזניה של אורית כאפרכסת. הדברים פשוטים בתכלית ולכן חז"ל תיקנו שאשתו היא ביתו, תוכל גן להדליק נר במקום בעלה, והיא כמו מאותת יחד איתו  את הדרך העולה למקדש. הנביאים החשמונאים, שידעו שלחנך זו משימה משותפת, היא סוד קיומו ונצחיותו של הבית היהודי. אורית לא הייתה זקוקה ליותר, היא ירדה בזריזות בגרם המדרגות התניעה את מכוניתה, ניגבה דמעה קטנה והרהרה בלבה, מעתה אהיה שותפה של בעלי, יחד נחנך את ילדינו לאור הנרות של נשות ישראל הקדושות מדור דור, ביחד".

 


לפעמים דרשה קטנה בין מנחה לערבית, כזו שנאמרת לפעמים במרוצה, שלא נותנים עליה תשומת לב רבה, יכולה לחולל נפלאות, כי הלוא מלך מלכי המלכים הוא זה שמחליט איזו מילה פועלת על הלב ומהו התזמון הנכון. (העיתונאי)

אהבתם? תנסו גם את אלו

על מנת להגיב התחבר למערכת

שיעורים ברחבי הארץ - קרבנו מזמינה אתכם להרצאות הקרובות

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור המרכזי ביהוד

  • יום חמישי | 21:15

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור המרכזי באור יהודה

  • יום מוצ"ש | 21:30

    רחוב שי עגנון 13 קריית אונו

    השיעור המרכזי בקריית אונו