דבר הרב

(2 הצבעות)
  • צפיות: 430
  • הדפס
  • דוא"ל

ללמוד להעריך

קרבנו

רביעי, 20 ינואר 2016 14:27
ללמוד להעריך

אמר שלמה המלך בחכמתו ''ומתוק האור מן החשך'' וכן וודאי אבל מתי תחוש זאת? 'מן החשך' כאשר תצא מאפילה לאורה אז תרגיש במתיקות האור.

 

 

"ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא" וכו'. בפרשה זו אנו קוראים בסיפוק רב ובשמחה רבה פרשת שירה, כשמה כן היא שמחה גדולה, סוף כל סוף אחרי כל הדורות, אחרי השעבוד הנורא והייסורים הרבים בהם היו נתונים בני ישראל פרק זמן ארוך במיוחד, מאתים ועשר שנים, איזו הרווחה איזה גאולה ישתבח שמו לעד.

 

כמה שמחה ורוגע הציפו את ליבותיהם של בני ישראל באותה עת, אבל הבה ונתבונן בזכות מה באה באמת אותה שמחה, אותה הרווחה ובזכות השעבוד הנורא, בזכות הכאב, הצער והיגון אז אפשר לשמוח ולראות כמה באמת טוב, כמה נפלא.

 

ועל זה אומר שלמה המלך עליו השלום ''ומתוק האור מן החושך'' שהרי יש להתבונן בפסוק זה ולהבין למה התכוון שלמה המלך עליו השלום שהיה חכם מכל אדם מה הוא בא לחדש לנו? הרי וודאי כל ילד קטן מבין זאת שחשך זה דבר לא נעים בכלל ובוודאי שהאור נעים לאין ערוך. אז מה אם כן בא ללמדנו כאן החכם מכל אדם? אלא וודאי שדברים בגו.

 

אדם שנמצא בתוך האור וודאי שאיננו מעריך את האור כיוון שזה לא חסר לו, ממילא אין לו נחת רוח מיוחד במינו. אבל כאשר ישב אדם בחושך, למשל כשיש הפסקת חשמל ארוכה ולאחר זמן חזר החשמל לפעולתו- כאן נראה שמחה וסיפוק גדול אצל אותו אדם שאך לפני כן ישב באור ולא ידע להעריכו ולשמוח בו. הוא אשר אמר שלמה המלך בחכמתו ''ומתוק האור מן החשך'' וכן וודאי אבל מתי תחוש זאת? 'מן החשך' כאשר תצא מאפילה לאורה אז תרגיש במתיקות האור.

 

ואולי אפשר לרמוז זאת בפסוק ''לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם'' ואמרו חז''ל שעמוד הענן משלים לעמוד האש, והאש לעמוד הענן, שעמוד האש היה מקדים לבוא אבל בדברינו נסביר שעמוד הענן משלים לעמוד האש, דהיינו על ידי מה משלים לנו את בשכלינו הדל את השמחה שבעמוד האש זהו עמוד הענן דווקא החושך הוא זה שמשלים לנו את מתיקות האור, דווקא מתוך החיסרון הגדול באה השלמות הנפלאה.

 

ניקח לדוגמא אדם יושב באוטובוס, האם הוא מעריך שיושב על כיסא בנוחות? לא, וודאי שאינו חושב על זה ואינו שם ליבו לכך. אבל אדם שעמד כל הנסיעה באוטובוס ופתאום התפנה מקום ומתיישב לאחר עמידה ממושכת, איזה הרגשה נפלאה יחוש?! אך ברגע שיתיישב איזו אנחת רווחה תצא מפיו?! מה קרה? התשובה היא פשוטה: היה חסר לו. החיסרון מוליד תענוג ההנאה וסיפוק ולהיפך.

 

גם כן אותו דבר אדם שהיה לו דבר טוב משך זמן, כל זמן שנמצא אצלו אינו יודע להעריך נכון את מה שנמצא בידו, רק לאחר שהדבר נחסר ממנו, רק אז יצטער וירגיש בחסרונו של אותו הדבר הנפלא שהיה בידו.

 

כך אומר המדרש על פרעה הרשע: ''ויהי בשלח פרעה'' מהו ויהי פרעה? עומד וצווח 'ווי ווי ווי שכך הוצאתי מתחת ידי'. שראה את עם ישראל יוצאים מסודרים דגלים דגלים אמר 'וי' שכך הוצאתי מתחת ידי. כל זמן שהיו אצלי עם ישראל, העם החכם והנבון מכל העמים לא ידע לנצל את הזמן שהיו אלו, ונתן להם לעשות שטויות לבנות לו פיתום ורעמסס שהיו מתמוטטין, כל הזמן חשב רק איך לטרטר את עם ישראל ואיך להשתעבד בהם, אבל אף פעם לא השכיל לדעת כמה יכול להשתמש בשכלם ולהרים את מצרים לגבהים אחרים ולממדים נפלאים.

 

כך גם אנו ''ויהי בשלח פרעה את העם'' היצר הרע ישלח אותנו בוודאי, ומתי זה יקרה?! לאחר מאה ועשרים שנה ואז וודאי כולנו נצעק: וי וי שלא ידענו להעריך נכונה את העולם הזה, כמה יכולנו לאסוף תורה ומצוות! אבל מרב שזה היה לידינו בהישג יד זילזלנו ח''ו. אבל בעולם הבא זה יחסר לנו ברמות עצומות, שנבין שם מה ערכה של מצווה אחת מה ערכו של 'אמן' אחד ונזכור שזה היה לפנינו בעולם הזה בהישג יד קטן. כמה נצעק ונתחרט?! הבה נעריך את ההזדמנות שניתנה לנו, הזדמנות פז למלא ולמלא ולמלא את המחסנים הרוחניים שלנו במצוות ומעשים טובים! שנזכה לעלות ולהתעלות אמן כן יהי רצון.

אהבתם? תנסו גם את אלו

על מנת להגיב התחבר למערכת

שיעורים ברחבי הארץ - קרבנו מזמינה אתכם להרצאות הקרובות

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור המרכזי ביהוד

  • יום חמישי | 21:15

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור המרכזי באור יהודה

  • יום מוצ"ש | 21:30

    רחוב שי עגנון 13 קריית אונו

    השיעור המרכזי בקריית אונו