מעניין

(0 הצבעות)
  • צפיות: 53
  • הדפס
  • דוא"ל

שלח לחמך על פני המים

קרבנו

חמישי, 25 מאי 2017 12:53
שלח לחמך על פני המים

הסתכלתי ימינה נדהם, ראיתי את האבא של הילד הנכה, ממש לא דומה לעצמו כפי שראיתיו בעבר "הוא סיפר לנו סיפור שקרה לפני 11 שנה, והסיפור הזה מספיק לנו, כדי להחליט על קבלתך לעבודה אצלנו..." 

 

 הסיפור שלי התרחש לפני כ-13 שנים. הייתי אז שותף במגרש מכוניות יחד עם שניים מחברי. היתה זו תקופה של יובש בשוק. כך שאם היינו עושים עיסקה אחת ביום – היינו מאושרים. באותו זמן חנתה במגרש שלנו סובארו טרנטה, משנת אלף תשע מאות וכלום, השגנו אותה בחינם. כלומר, שילמו לנו כדי שנגרור אותה מאיזה מקום. לשותף שלי היו ידי זהב, והוא היה מידי פעם משפץ אותה, עשה פחחות, צבע וכמובן ריפוד והגרוטאה נראתה נהדר.

 

 יום אחד נכנס חרדי למגרש וביקש לקנות מכונית בזול. מובן שהצענו לו את הטרנטה במחיר 15,000 ₪. הוא הסתכל על המכונית והחל להתפעל ולשבח את האוטו, עד שגרם לנו להצטער על המחיר הזול שהצענו לו. הוא אמר שיבוא מחר עם הכסף ואנחנו קיווינו שהוא לא יתחרט. למחרת הוא הגיע במונית, הוציא מתא המטען עגלת הליכון, ואח"כ פתח את הדלת האחורית. חשבנו שיוציא תינוק אבל במקום זה הוא הוציא ילד גדול בן תשע והושיב אותו בעגלה. החברים שלי התקדמו איתו בטפיחות על השכם לכיוון המשרד. ואילו אני נשארתי עם הילד "איך קוראים לך?" שאלתי. "מיכאל" – הוא ענה "ואיפה אתה לומד?" שאלתי ומיד התחרטתי. אולי הוא בכלל לא לו "אני לומד בת"ת, בכיתה ד' "ואיך אתה מגיע כל יום לביה"ס?" "עד היום אבא שלי הביא אותי בעגלה, אבל זה רחוק... ולכן הוא קונה אוטו". "אתה אוהב את ביה"ס?" "כן, הילדים מתיחסים אלי יפה, ועוזרים לי היכן שצריך" שוחחנו, והוא התחיל לשאול אותי שאלות על האוטו, איך הוא, איך המנוע, אני עונה לו ומרגיש נורא עם עצמי. לעבוד על קונה רגיל זה דבר אחד, ולעבוד על ילד נכה, משותק וחמוד זה דבר אחר. הרגשתי רע, כי אני יודע שתוך יומיים יגיע האוטו למוסך בפעם הראשונה ויומיים אח"כ לתיקון השני... ויותר מזה כואב לי שהילד לא ילך לביה"ס כי אבא שלו יצטרך לרוץ למוסך על הבוקר, ויוציא את כספו על אוטו שאין לו תקנה. ופתאום

 

 

אמרתי לו: "תשמע, לא כדאי לכם לקנות את האוטו הזה, הוא הרוס לגמרי ויעשה לכם הרבה צרות. אל תספר לחברים שלי... אבל לך לאבא... לפני שיהיה מאוחר". הוא הנהן בראשו והתחיל לקרוא לאביו. הילד לחש לאביו אך הוא ביטל בתנועת יד ורצה לחזור כך קרה כמה פעמים עד שהם נכנסו יחד למשרד והאבא אמר בצחוק: "הבן שלי פתאום מחליט שהוא לא רוצה את האוטו". חברי שלחו לעברי מבטים מאיימים, כשהאבא מתחיל לספור את הכסף לפתע אמרתי באומץ: "תראה, הילד שלך נכה, לא כדאי שתתחשב בו? אני לא מאשר את המכירה הזו גם אני שותף כאן והאוטו לא מתאים לך". והתחלתי לדקלם את כל הבעיות של האוטו. כשסיימתי קם האב ואמר: "אחשוב על כך שוב". ויצא מהמשרד משאיר אותי לחסדיהם. מה הלך אח"כ אתן לדמיון שלכם לתאר, אולם אומר שלא היתה ברירה והמצב הגיע לכדי סכנת חיים. המשטרה הוזעקה ואמבולנסים פינו אותי ואת חברי לביה"ח. נערכה "בוררות" שבמהלכה נדרשתי לשלם להם 10,000 ₪ ובזאת תמה שותפותינו באו עלי ימים קשים, הייתי מחוסר פרנסה, חברי ניסו לומרלי דברי בקורת אך לא הייתי מוכן לשמוע, הרגשתי שהיה זה מעשה גבורה, ושה' יגמול לי על כך, כי שליחי מצוה אינם ניזוקים. אשתי תמכה בי ועודדה אותי לאורך כל הדרך.

 

 

עשר שנים עברו, עברתי מעבודה לעבודה וכך הצלחתי איכשהו להביא לחם הביתה. כשהייתי במצב קשה במיוחד הציע לי ידיד מישרת אחראי צי רכב, באגודה העוסקת בסיוע לנזקקים. למרות שסיכויי להתקבל היו קלושים ניגשתי ומילאתי טפסים. הוזמנתי לראיון, ישבתי מול כשמונה אנשים ששאלו אותי שאלות בעיקר על עיסוקי הקודמים. ידעתי שאיני עושה רושם טוב במיוחד. בסיום הראיון חיכיתי במסדרון לקבלת תשובה. המתנתי כ-25 דקות, הדלת נפתחה ונקראתי פנימה, נשאלתי: "האם ציינת בפנינו את כל העבודות שעבדת בהן?" שתקתי. "שמענו שעבדת במגרש מכוניות בת"א, זה נכון?" עניתי בשקט, "כן". "בתפקיד זה האמינות חשובה מאוד, יש כאן אדם שרצה לקנות ממך רכב לפני כמה שנים ולא הסכמת למכור לו..." הסתכלתי ימינה נדהם, ראיתי את האבא של הילד הנכה, ממש לא דומה לעצמו כפי שראיתיו בעבר "הוא סיפר לנו סיפור שקרה לפני 11 שנה, והסיפור הזה מספיק לנו, כדי להחליט על קבלתך לעבודה אצלנו..." אמר כשהוא מפרט את תנאי המשכורת שלי, הרגשתי כמו בתוך ענן. ובאמת ה' פיצה אותי ובגדול. בזכות העבודה החדשה התקרבתי לדת, את ילדי אני שולח לבי"ס דתי ואנו שומרים שבת.

 

 

אהבתם? תנסו גם את אלו

על מנת להגיב התחבר למערכת

שיעורים ברחבי הארץ - קרבנו מזמינה אתכם להרצאות הקרובות

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:15

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה