סיפורי צדיקים

(0 הצבעות)
  • צפיות: 180
  • הדפס
  • דוא"ל

התשובה שהתקבלה

קרבנו

חמישי, 27 יולי 2017 06:02
התשובה שהתקבלה

הבעל שם טוב הקדוש מקרב יהודי שהתנצר

 

 

לפני פטירתו ציוה הבעש"ט את משרתו, ר' יעקב לעבור ממקום למקום ולספר כל מה שראה ושמע כששהה במחיצתו, ועוד הוסיף ואמר:  ''פרנסתך תהיה מצויה מעיסוק זה'' באחת מתחנותיו נודע לר' יעקב כי באטליה חי יהודי עשיר הלהוט אחר סיפורי הבעש"ט וכל המספר לו מעשה מהבעש"ט מקבל מטבע זהב. אמר בליבו מעכשיו פרנסתי מובטחת, ושם פעמיו לאטליה שם נודע לו שהאיש עשיר מופלג והוגה בתורה ביום ובלילה ובי"כ בנוי באחוזתו. השמועה כי תלמיד הבעש"ט הגיע למקום פשטה ומשכה קהל רב לביתו של הגביר, "ספר לנו ממה שראית אצל הבעש"ט פנה אליו בעל הבית בסעודת ליל שבת. רבי יעקב פתח פיו, מוכן ומזומן לספר את הסיפורים השגורים על פיו, אך מה זה קרה? הוא אינו מצליח להיזכר בשום סיפור! מוחו ריק לחלוטין! הוא בא במבוכה אך התעשת במהירות "אני עייף מאוד" התנצל באזני בעל הבית "מחר, בסעודת הצהרים אספר". ביום השבת נשנתה התופעה המוזרה, רבי יעקב חפץ לספר אך זכרונו בגד בו. לא מעשה, לא אימרה, שום כלום! עיניים החשדניות החלו להינעץ בו, אך הגביר החליק את הדבר ואמר: "מן הסתם טרם התאוששת מן הנסיעה הארוכה". גם בסעודה שלישות נשנתה התופעה המוזרה "מן השמים מונעים ממני לספר" אמר לבעל הבית, כשהוא מתכנן לצאת מהמקום בצאת השבת. אך בעל הבית הפציר: "ישהה כבודו עימנו עוד מספר ימים, אולי ינצנץ במוחו איזה מעשה". 

 

 

עבר יום ועוד יום וכבר הגיע יום שלישי בערב ומעיינות מוחו של ר' יעקב כאילו נסתתמו לחלוטין, הוא הכין את מרכבתו כדי להמשיך במסעו, רק החלו הסוסים לדהור ובראשו הבריק הזיכרון של מעשה אחד, מוזר ומופלא, הוא משך בחוזקה במושכות ודהר חזרה במהירות לביתו של הגביר בטרם ישכח גם סיפור בודד זה. הוא החל לספר: הספור אירע לפני חג הפסחא הנוצרי, במשך כל השבת היה הבעש"ט שרוי בצער ומוטרד מאוד, מיד במוצאי שבת ציוה לרתום את הסוסים ויצא לדרך וגם אותי לקח עימו, עם בוקר עצרה העגלה מול בית שחלונותיו מוגפים, יהודיה זקנה יצאה לקראתנו רועדת כולה: "חוסו על נפשכם יהודים! יום חג לנוצרים היום! כל יהודי שימצא ברחוב, אחת דתו למות" הבעש"ט לא התרשם מדבריה וביקש להיכנס לביתה, אחר ניגש אל החלון והתבונן החוצה, מבעד לחלון נראתה כיכר העיר, עליה ניצבה בימה גדולה והמון רב התגודד סביבה, הפעמונים צלצלו והבישוף הגיע לשאת את נאומו.

 

 

"יעקב, לך וקרא אלי את הבישוף" ציווני הבעש"ט, בני הבית רעדו מפחד אך הבעש"ט התעלם מהם לחלוטין, עשיתי כבקשתו ופילסתי לי דרך בין ההמון הישר אל הבימה: "הבעש"ט קורא לך אליו" אמרתי לבישוף "אמור לו שאבוא מיד עם תום הנאום" השיב הבישוף בלחש. חזרתי אל הבעש"ט ומסרתי לו את המענה אך הוא ציווני לשוב ולהורות לו שיבוא מיד עכשיו וכך עשיתי. "אבקש את סליחתכם, מיד אשוב" פנה הבישוף לקהל המשולהב, הוא ירד מהבימה וצעד בעקבותיי. הם התבודדו בבית בחדר צדדי קרוב לשעתיים, לאחריהן מיהר הבעש"ט לשוב לעירו. 

 

 

מה היה עם הבישוף זאת לא אדע, סיים ר' יעקב את סיפורו. הגביר ישב אחוז בהרהורים "כל סיפורך אמת" הפטיר כבתוך חלום "ועכשיו אספר לך את ההמשך... אני הוא הבישוף.. נולדתי יהודי וסרתי מן הדרך עד שהמרתי את דתי ונתמניתי לבישוף, הבעש"ט הוא השיבני לצור מחצבתי, וזה הסימן שמסר לי בטרם נפרד מעלי: כשיבוא משהו ויספר לך סיפור זה תדע שהתקבלה תשובתך, כל הימים אני מחזר אחר סיפורי הבעש"ט ומצפה לשליח שיספר לי את סיפורי האישי וכך יאותת לי שהתכפרו עוונותי, כשבאת הכרתיך מיד, אך כשראיתי שאיני זוכר מאומה הבנתי שכנראה עלי לשוב בתשובה עמוקה יותר, לכן כאשר נסעת מכאן פרצתי בבכי מר על שלא זכיתי לשוב בתשובה שלימה.

 

 

עכשיו אני מאושר באדם, בטוח אני שלזה התכוון הבעש"ט כשציוה עליך לכתת את רגליך ולספר מעשיות. ביצעתי את שליחותך, ולפרנסתך אל תדאג עוד, אני אספק לך זאת בהרחבה"...

 

אהבתם? תנסו גם את אלו

על מנת להגיב התחבר למערכת

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה