דבר הרב

(2 הצבעות)
  • צפיות: 117
  • הדפס
  • דוא"ל

דעת תורה

הרב רפאל זר

ראשון, 24 דצמבר 2017 14:51
דעת תורה

כאן המקום שלנו ללמוד כיצד להשיב, כיצד להגיב לכל דבר בחיינו אנו, להשתדל תמיד לראות, לבחון ולמדוד כל דבר בראי התורה הקדושה, להשתדל תמיד לקבל בכל דרכינו דעת תורה אמיתית, לדעת מה השי"ת רוצה ממני

 

 

"ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה". בסוף פרשה קודמת, פרשת מקץ, מצאנו שיוסף אמר למנשה לרדוף אחר האחים ולומר להם מדוע שלמתם רעה תחת טובה? מדוע גנבתם את הגביע של יוסף שהוא נחש ינחש בו? ואז ענו לו האחים חלילה שאנחנו נעשה כדבר הזה וענו לו בקל וחומר, שאפילו כסף המושב בפי אמתחותינו השיבונו אליך ואיך ניקח מבית אדוניך כסף או זהב? והם בעצמם חרצו דינם ואמרו עם אשר ימצא הגביע בידו יומת ואנחנו נהיה עבדים לאדוני! ובסופו של דבר יוסף מאוד התחשב בהם והקל איתם את העונש, שהרי יכל לומר כדבריכם, כן, הוא גנב הגביע ימות ואתם כולכם עבדים תהיו. אבל לא כך היה אלא אמר להם עם אשר נמצא הגביע בידו יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם, הנחה גדולה עשה להם יוסף ומגיע לו על כך יישר כח גדול.

 

אם כן על מה יהודה כל כך כועס? אלא צריכים אנו לידע שלא מחשבותינו מחשבותיהם ולא דרכינו דרכיהם. השבטים הקדושים היו מחושבים על פי דעת קדושה, דעת תורה. בתחילה שמצאו את הגביע הבינו שחטאו בחטא מכירת יוסף, ואם כן מגיע להם עונש ועל כך לא התווכחו כמו שאמרו בעצמם ואנו נהיה עבדים לאדוני. אבל כאשר ראו שבנימין נתפס, שדווקא הוא זה שלא היה במכירה, ורק אותו רוצים ואילו אותם משחררים, אם כן וודאי זה לא תוצאה של החטא אלא רק עלילה שפלה. על זה כבר לא היה יהודה מוכן לוותר ונכנס לשלב של מלחמה, וזה אחד הדברים שרצה יוסף לתקן אצל אחיו, כנגד מה שחטאו בו והפקירו את אחיהם, כאן יגלו כנגד זה מסירות נפש על אחיהם בנימין, ובזה יכפרו על המעשה של מכירת יוסף.

 

וכאן המקום שלנו ללמוד כיצד להשיב, כיצד להגיב לכל דבר בחיינו אנו, להשתדל תמיד לראות, לבחון ולמדוד כל דבר בראי התורה הקדושה, להשתדל תמיד לקבל בכל דרכינו דעת תורה אמיתית, לדעת מה השי"ת רוצה ממני, לא לחיות עם דעת בעלי בתים כמו שאמרו חז"ל דעת בעלי בתים היפך דעת תורה. כמה פעמים שפגשתי אנשים שעשו מעשה מסויים ואחרי כן באו להתייעץ וכששאלתים למה עשיתם כך האם התייעצתם לפני כן? עונים לי כן, ושאלתי עם מי? וענו עם דוד, סבתא, אבא, אמא, חברים. הרי וודאי שזה דברים בטלים, ממתי משפחה או חברים נעשו פתאום דעת תורה שאיתם התייעצתם? ואם אתם באמת אכן בוטחים על דעתם מדוע עכשיו באים אתם לרב? מדוע מעשיכם הפוכים? קודם הולכים לאחרים ובסוף לרב? הפוך, קודם כל שואלים דעת תורה ואז וודאי יש בזה סייעתא דשמיא שמן השמים נותנים לרב את המילים הנכונות.

 

 

והדברים נכונים בכל דבר ועניין מענייני חיינו, בין ברוחניות ובין בגשמיות. יש דברים שנראים גשמיים אבל התוצאות שלהם הם רוחניות גמורה. לכן אל לו לאדם להחליט דבר וחצי דבר בלי להיוועץ וכמו שנאמר "ותשועה ברוב יועץ". אחד בדבר שהרי היה להם חשבון איתו על שהביא דיבתם רעה אל אביהם ממילא אסור היה להם לדון. היה מגדולי המשגיחים היה אומר שצריך להבין מה היה החטא של אחי יוסף הרי כשישבו ודנו את יוסף וודאי וודאי שדנו אותו בדין תורה גמור ואם כן מה היה חטאם, ותשובתו מבהילה: שכיון שאחי יוסף היו נוגעים להם ללכת לבית שם ועבר ולהתייעץ אתם בדין ומה שפסקו כך יעשו, אבל לא כך היה. הם לקחו את הדין לידיהם ובכך למעשה חטאו. הנה לנו דוגמא מאלפת משבטי י"ה, גדולי עולם שנכשלו על כך שלא התייעצו.

 

וכן בראובן מצינו שנענש על שבלבל יצועי אביו, אפילו שכוונתו היתה גדולה ונפלאה אבל הפסוק מעיד עליו "פחז כמים אל תותר". כיון שהיה עושה מעשהו במהירות, בלי שיקול דעת מספיק ובלי להוועץ באביו או במישהו גדול אחר לכן איבד את הבכורה, הכהונה והמלכות. לכן ניקח לעצמינו מוסר ונעשה כל מעשינו מפי מורים וגדולי תורה ובכך נינצל מכל טעות ומכשול. אמן כן יהי רצון.

 

 

 

 

אהבתם? תנסו גם את אלו

השאר תגובה

עכגדכדגעד

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור השבועי ביהוד

  • יום חמישי | 21:30

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור השבועי באור יהודה