מעניין

(2 הצבעות)
  • צפיות: 1156
  • הדפס
  • דוא"ל

"לחיות עם ילדים- ולא לריב איתם!"

קרבנו

רביעי, 21 ינואר 2015 08:56
"לחיות עם ילדים- ולא לריב איתם!"

"פרשת" סידור הצעצועים בביתינו הייתה מוציאה אותי מדעתי. בשום אופן לא הצלחתי להרגיל את ילדיי לסדר את צעצועיהם אחרי המשחק, טרם לכתם לישון. כל ערב הייתי נאלצת לגעור, לנזוף וגם לצרוח – ובכל זאת לא ניכר שום שיפור משמעותי. זה העיק עליי מאוד משום שנוכחתי שזה מתחיל להתעצב כסגנון קבוע בביתי. כלומר הילדים שלי מתרגלים לתפוס כאילו זו צורת חיים: תפקידה של אמא לצרוח, ותפקידם הוא להעתר לה לאחר שמנת הצרחות הגיעה לנורמה הנדרשת.

"פרשת" סידור הצעצועים בביתינו הייתה מוציאה אותי מדעתי. בשום אופן לא הצלחתי להרגיל את ילדיי לסדר את צעצועיהם אחרי המשחק, טרם לכתם לישון. כל ערב הייתי נאלצת לגעור, לנזוף וגם לצרוח – ובכל זאת לא ניכר שום שיפור משמעותי. זה העיק עליי מאוד משום שנוכחתי שזה מתחיל להתעצב כסגנון קבוע בביתי. כלומר הילדים שלי מתרגלים לתפוס כאילו זו צורת חיים: תפקידה של אמא לצרוח, ותפקידם הוא להעתר לה לאחר שמנת הצרחות הגיעה לנורמה הנדרשת.

"בין הזמנים" אחד ה חליטו הורי בעלי להעניק לנו מתנה. הם שלחו אותנו לשבוע חופש ונשארו עם הילדים בביתנו. אבל כשחזרנו אסירי תודה מהנופש התברר לנו שהמתנה הגדולה יותר מחכה לנו בבית:
הילדים מסדרים צעצועים!

הסתכלתי בהשתאות לעבר הורי בעלי: "איך עשיתם את זה? זה ממש נס! אני לא יכולה להאמין למראה עייני!"

חמי חייך: "זה פשוט הרבה יותר קל להם – יש להם הרבה פחות צעצועים!"

השתאותי גברה: "מה פירוש?"

"פשוט מאוד אמרתי להם, שכמו שלהם לא מתחשק לסדר את הצעצועים, גם לי לא מתחשק ליפול על הצעועים שנשארים על הרצפה. לכן, כל צעצוע שאתקל בו – אני לוקח אותו. תוך יומיים הם גם הפסידו וגם הרוויחו. הם הפסידו חצי מהצעצועים שלהם והרוויחו את ההבנה שאני רציני, ושלא יועיל להם בכיות ותחנונים. מה שלקחתי – נשאר אצלי. לכן עכשיו טרם לכתם לישון, הם מזכירים זה לזה שלא שכחו משהו מתחת לשולחן. אבל זה לא העיקר. העיקר הוא שעכשיו הם אוספים את הצעצועים למענם ולא למעני."

עוד חצי שעה של שיחה עם חמי וחמותי, והתברר לי שכמעט את כל מאבקי היומיום ניתן לפתור בדרך זו.

למשל:
אם הם לא עוזרים לי – אני לא מזמינה אורחים, לא "מספיקה" להכין עוגה, וגם "אין לי זמן" לצאת איתם לחצר. אני מעירה אותם בבוקר בנעימות ובסבלנות, אבל לא מתווכחת איתם שיקומו. אחרי שהם איחרו – הם למדו כבר את הלקח. פעמיים הלכתי איתם ברגל כי הפסידו את ההסעה ולכן גם "לא היה לי זמן" אותו יום לכמה דברים שהם רצו. העזתי אפילו לסלק את כל האוכל מהשולחן, ולא לתת אוכל למי שאיחר. הלב שלי רעד לילה אחד, התקשיתי להירדם, אבל התגברתי.

ואחרי כמה פעמים כאלה – נס! תגלית מדהימה! ילדים רוצים לאכול! הם אפילו מוכנים לבוא בזמן כדי לא להפסיד אוכל!

לא, לא פתרתי את כל הבעיות. במציאות זה גם יותר קשה ממה שזה נראה על הנייר. אבל אנחנו מתקדמים כל הזמן, משתפרים. וזה העיקר – במקום שמערכת היחסים תסתבך ותתפתל ותתקלקל – היא מתפתחת ומשתפרת.

זה מה שצריך ללמוד בסמינר – מה שחמי שליט"א לימד אותי: לחיות עם ילדים ולהנהיג את הילדים – אבל לא לריב איתם!

המכנה המשותף לכל הדוגמאות האלה הוא, שההורים גורמים לילד להתנהג כראוי למען האינטרס האישי שלו, לא בגלל ההורים – הם אוספים את הצעצועים למען עצמם לא למעני!"

וביתר הרחבה:
יעילותה של שיטה זו מבוססת על שני עקרונות. העיקרון הראשון הוא, שכשילד אוסף צעצועים מיראת העונש אין הוא מרגיש שהוא אוסף למען עצמו. כי העונש הוא דבר חיצוני, מלאכותי, ואינו קשור באופן ישיר ברצונו של הילד שיהיו לו צעצועים. מאידך כשהוא אוסף את הצעצועים כדי שלא יקחו לו אותם, הרי התפיסה שלו היא שהוא אוסף למען עצמו. כך כדאי לו. לכן הוא פועל ברצון ובלי מרירות. העיקרון השני עליו מיוסדת שיטה זו היא, שגם חלקם של ההורים במצב שנוצר מובן לילד ומתקבל על יבו. דווקא משום שההורים מציגים את האינטרסים שלהם ואת דרישות החיים שלהם – הילד יכול להבין זאת ואפילו להזדהות עם הצורך הזה. כשההורים "סתם" מענישים בגלל עקרונות מופשטים ו"מוזרים" כמו סדר ואחריות – הילד מרגיש שהם לא צודקים. כשהם מסבירים לו שגם להם יש דרישות – הוא  מקבל זאת כמו שהוא מקבל את הדרישות של חבריו ושל עצמו .  (אל תחטאו בילד, יחיאל מ. יעקבסון)

אהבתם? תנסו גם את אלו

על מנת להגיב התחבר למערכת

שיעורים ברחבי הארץ - קרבנו מזמינה אתכם להרצאות הקרובות

  • יום שני | 20:00

    רחוב הקרן 7

    פתח תקווה

  • יום שלישי | 21:00

    רחוב סעדיה חתוכה 70 יהוד

    השיעור המרכזי ביהוד

  • יום חמישי | 21:15

    רחוב ר' יוסף קארו 3 אור-יהודה

    השיעור המרכזי באור יהודה

  • יום מוצ"ש | 21:30

    רחוב שי עגנון 13 קריית אונו

    השיעור המרכזי בקריית אונו