מוסדות "קרבנו לעבודתך"

בראשות הגאון רבי רפאל זר שליט"א

מרן הרב עובדיה

הנהגות מרן – עטיפת הציצית

א. הציצית אשר לבש מרן, היתה מצמר רחלים.
ב. טליתו של מרן היתה מצמר רחלים.
ג. טליתו של מרן היתה כולה לבנה בלי פסים שחורים.
ד. מניין הכריכות שהיו למרן בציציות בין של טלית גדול ובין של טלית קטן הם שבע, שמונה, אחת עשרה, שלוש עשרה. סך הכל שלושים ותשע כריכות כמניין ט"ל.
ה. מרן לא לבש כלל טלית שיש בה תכלת.
ו. מרן נהג לצאת ידי חובת כל הדעות והשיטות בעניין שיעור הציצית, והיתה גדולה מאוד כדי שיוכל לברך עליה לפי כל השיטות והפוסקים. ושיעורו הוא לפחות מאה ועשרים ס"מ אורך על ששים ס"מ רוחב.
ז. מרן הקפיד שתהא לו טלית נפרדת ומיועדת לשבת.
ח. לא היה מברך מרן כלל על הטלית קטן, והיה מכוין לפוטרו בברכת הטלית הגדולה.
ט. היה לובש את בגד הטלית קטן מתחת החולצה, ואף הציציות היו מכוסות מתחת בגדיו.
י. מרן לא כיסה התפילין של ראש עם הטלית.
יא. מרן לא אמר לשם יחוד קודם עטיפת הטלית, ועיטור התפילין.
יב. מרן היה מוכיח לרבים שלא לעשות כאותם המתחסדים לתפוס את הטלית רק ביד ימין בשעת הברכה כדברי הכף החיים (סי' כב סק"ט) שכתב שצריך לעשות כדין כל הברכות שצריך לאחוז ביד ימין את הדבר שמברך עליו, והיה אומר שבטלית אין צריך לחשוש לזה אלא יתפוס את הטלית בשתי ידיים בשעת הברכה, וכן נהג בעצמו.
יג. מרן לא היה מפסיק בין הברכה לבין הנחת הטלית על ראשו כלל, וגם לא היה מנשק את הטלית אחר הברכה.
יד. בנוסח ברכת הטלית היה אומר מרן אשר קדשנו במצוותיו וציונו להתעטף "בציצית", שאות ב' בניקוד שו"א, ולא בציצית בניקוד פת"ח תחת האות ב'.
טו. לאחר הברכה על הטלית נהג מרן להתעטף כעטיפת הישמעאלים בדרך זו, שתחילה עטף ראשו בלבד כשארבע הציציות יורדות על כתפיו כנגד הפנים. ולאחר מכן אחז כנפות הטלית שבצד ימין והשליכם על כתפו השמאלית, ואחר כך השליך גם את הצד השמאלי שכנגד פניו לאחוריו על כתפו השמאלית ושהה כך כדי הילוך ארבע אמות, ולאחר מכן היה מוריד את הטלית על כל גופו והיה מחזירם באופן שיהיו ב' ציציות לפניו וב' מאחוריו.
טז. מרן הקפיד שטליתו לא תכסה את פניו בשעה שמתעטף כעיטוף הישמעאלים.
יז. יש נוהגים בזמן העיטוף לומר את הפסוק "מה יקר חסדך", וכתב מרן שהנוהג לעטוף ראשו תחילה, נכון שלא יאמר פסוקים אלו עד שיוריד את הטלית על גופו. ומרן נהג להרהר פסוקים אלו ולא לאמרם בפיו.
יח. מרן נתן לאחר לקפל לו את הטלית והתפילין.
יט. במשך רוב השנים מרן לא היה מקפיד כלל לכסות ראשו בטלית בשעת התפילה, אלא היתה הטלית מונחת על כתפיו. ולא היה מכסה את הראש בטלית אפילו בשעת תפלת שמונה עשרה, ואפילו כשהיה שליח ציבור או כשהיה עולה לתורה. והסביר טעמו, שהוא משום שפעמים הדבר גורם לו להפרעה בכוונה הראויה לתפילה, מאחר שהטלית נופלת מעל הראש מפעם לפעם.
כ. מרן לא הקפיד להניח טלית על הראש גם כשעלה לתורה.
כא. פעמים שכיסה מרן את ראשו בטלית, וכגון במוסף של ראש חודש.
כב. בשנותיו האחרונות, מרן היה מניח שיכסו את ראשו בטלית.
כג. בימים שלא היו מניחים תפילין כגון בחול המועד, מרן לא הקפיד להיכנס לבית הכנסת מעוטר בטלית, אלא היה מתעטף בבית הכנסת.
כד. כתב מרן בהליכות עולם ח"א (עמ' א) שבימות החול יש להפריד הציציות זה מזה, והביא רמז לזה מרבינו האר"י ש"ציצית" ראשי תיבות "צדיק יפריד ציציותיו תמיד", ומכל קום כתב שזוהי רק ממידת חסידות, ומרן עצמו לא הקפיד בזה.
כה. אירע שהוצרך לקחת טלית שאולה מחבירו שלא בידיעתו, משום כך התכוין בדעתו שלא לזכות בטלית, והתעטף בו בלי ברכה.
כו. בימי חול המועד, מרן היה מתעטף בבית הכנסת ושם טליתו על כובעו ולא על ראשו, מפני שלא נהג לשים כיפה תחת הכובע מטעמי נוחות, שהיתה כיפתו גדולה שמכסה את רוב הראש. ולא הכניס את הכיפה בתוך הכובע מחשש שקשה לשכחה. (עיין יביע אומר חלק יא סימן א).
כז. בהיות ולדעת רבותינו המקובלים אין ללבוש טלית גדול בלילה כלל, מלבד בליל יום הכפורים, היה מקפיד להסיר מעליו את הטלית גדול במוצאי יום הכיפורים מיד אחר תפילת נעילה, קודם תפילת ערבית.
כח. טלית קטן, היה נוהג מרן שלא להסירו מעליו כלל בלילה, ואפילו כשהיה הולך לישון היה ישן עם הטלית קטן, ואף לא היה מחליף הטלית קטן שלבש ביום לטלית קטן אחר. (מלבד בשנותיו האחרונות שהיה ישן בלי טלית קטן).

"באחד באדר משמיעין על השקלים"

מעבירים את המעות הללו למוסדותינו הקדושים ושותפים בהפצת תורה, חסד וזיכוי הרבים ללא הפסקה! וזוכים לברכת כבוד מו"ר הרה"ג רפאל זר שליט"א

ברוכים הבאים
לאתר קרבנו החדש

באתר החדש תוכלו להנות: ממבחר הרצאות, קצרים, הלכות, סיפורים, מאמרים, שידורים חיים, שופס ועוד