ביום רביעי האחרון הרגשתי חלשה, היו לי סחרחורות וכאבים במקומות שונים. בעלי חזר מהעבודה ומיד שראה אותי אמר "מה קרה לך?" עניתי: "לא יודעת מהבוקר אני לא מרגישה טוב. אולי זה סתם איזה וירוס".

  "את מאוד חיוורת. בואי עכשיו לרופא". הרופא כבר שלח אותנו מיד למיון לערוך בדיקות דם, זה נראה לו משהו פנימי. שעות במיון ואני סובלת.

סוף סוף ב 7 בבוקר הגיעו תוצאות: "גברת, צר לי לבשר לך אך התוצאות מראות שיש לך זיהום שהתפשט בכל הגוף. המקור הוא בכליה, לכן אין ברירה אחרת חייבים לכרות את הכליה" נבהלתי ופרצתי בבכי. בעלי ניסה להבין מהרופא איך הזיהום הגיע למצב כל כך חמור, אבל אני לא הייתי מוכנה לקבל את המצב. אמרתי לבעלי: "תתקשר עכשיו לרב רפאל זר ותבקש פדיון נפש". "גברת" הרופא אמר, "בואי תחתמי פה על המסמכים של הניתוח, צריך להזדרז כל רגע המצב נהיה יותר מסוכן". "אני לא חותמת לפני שאני מתייעצת עם הרב שלי".

הרב הבטיח שמיד אחרי התפילה הוא יערוך לי פדיון נפש ראשונה.

אחרי 6 שעות ביקשתי שיערכו בדיקות נוספות לפני שנכנסים לניתוח. הרופא הגיע עם התוצאות ואמר: "המקרה שלך לא רגיל, במקום שהמצב יחמיר התוצאות הרבה יותר טובות! הזיהום הפסיק להתפשט ונוכל לטפל בו באמצעות מתן אנטיביוטיקה בלבד!"

תודה לך הרב על שהצלת אותי מניתוח וכריתת כליה!