אוירה חגיגית רוחשת במטבח, הסירים מהבילים, וריחות נפלאים מציפים את הבית הקטן. הרבנית ע"ה עסוקה בהכנת התבשילים. היא שמחה עם כל עשייה, ולא רצתה שיטלו ממנה אף משימה מן המשימות הנעלות של ההכנות לקראת החג. אפילו כשהיה לה פעם שבר בכתף, היא לא ויתרה, שמחה להתאמץ ולעשות הכל בכוחות עצמה.
חג הסוכות ממשמש ובא, ומרן הרב, ממהר לצאת לקנות ארבעה מינים. בטרם צאתו הוא נוטל את ברכתה של הרבנית ע"ה. כך גם לפני אפיית מצות, ובכל הזדמנות חשובה. הרב האמין בכוחן של ברכותיה ולא ויתר עליהן. כך נהג הרב בכל פעם שיצא מביתו.
פעם, בליל חג השבועות לאחר סעודת החג, יצא מרן הרב ללימוד הלילה בבית הכנסת 'לדרמן', ולפתע חזר, מה קרה? הוא נזכר שלא ביקש את ברכת של הרבנית ע"ה כהרגלו. ברכתה החמה שיצליח בתלמודו ולא ירדם, הייתה יקרה בעיניו לאין ערוך.
פעם, בערב חג הסוכות, הגיעו אנשי עסקים לקבל את ברכת מרן הרב זצוק"ל, ואחר כך פנו גם אל הרבנית ע"ה לקבל את ברכתה. "אני הייתי איתה”, נזכרת בגעגוע הרבנית הלן מירלשוילי תחי׳. “הם ספרו לה שהם כבר בנו סוכה וקנו ארבעת המינים לכבוד החג״. אך הרבנית ע"ה לא הסתפקה בזאת ושאלה אותם" "ומה קניתם לאשה לכבוד החג? זה הכי חשוב״. ״הרבנית, לנשים שלנו יש הרבה כסף״, הם השיבו לה. “שתקנה מה שהיא רוצה. אנחנו עובדים קשה מאוד כדי שיהיה לנשים ולילדים שלנו מה שהם רוצים וצריכים״. הרבנית ע"ה השיבה בחיוך: "לא, זה לא העיקר שיהיה להן במה לקנות, העיקר הוא שאתם אלו שקניתם לה במיוחד. שתהיה לה מתנה מהבעל לכבוד החג״. אחד מאנשי העסקים שהיו במקום אזר אומץ ושאל: ״ומה הרב קנה לרבנית לחג?״ הרבנית ע"ה צחקה, התיישבה על הכיסא שלה וראו עליה שהיא מאושרת וגאה במתנה שהרב קנה לה: ׳תוירה׳, הוא קנה לי, תוירה דאָס איז דער בעסטער סחוייר'ע" – 'התורה' היא ה'סחורה' הכי טובה". הנוכחים חייכו, נהנו מהתשובה השנונה והאמיתית שלה.
היא ממש חיה את התורה בנשמתה, זאת באמת המתנה הכי יקרה שהרב יכול היה לתת לרבנית.
