ז' אדר תשל"ז
לא פעם קורה שבשעת נסיעה פוגשים בצד הדרך נכה שהתקלקלה מכוניתו ואינו מוצא את ידיו ורגליו לטפל בה, והוא חסר אונים וזקוק לעזרתינו.
בארצנו לצערנו רבים הנכים שיש בהם שנפצעו במערכות ישראל. אם בכל אדם ישנה מצווה גדולה לבוא לעזרתו ולחלצו מן המיצר, כמו שכתוב בתורה, עזוב תעזוב עמו, הקם תקים עמו, כי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו, וחי עמך, על אחת כמה וכמה לאנשים נכים שבורי לב.
וכבר אמרו חז"ל (במגילה לא.) במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה, שם אתה מוצא ענוותנותו, שנאמר כה אמר ה' רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו, ונאמר לאחר מכן אני את דכא ושפל רוח. וכן נאמר בתהילים: זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה. וישנה דעה בפוסקים שמצווה לעודד אדם נכה להיות שליח צבור, שהקב"ה חפץ להשתמש בכלים שבורים. (ראה בכף החיים סי' נג ס"ק סד). והרי נאמר אחרי ה' אלקיכם תלכו, ופירשו חז"ל (בסוטה יד.) ללכת בדרכי ה', מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון.
לכן שומה עלינו להשתדל להיחלץ לעזרת כל אדם הנתון במיצר, ובייחוד לעזרת אדם נכה, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים.
עובדיה יוסף