מצוות הפרשת חלה היא מן המצוות שנמסרו לעקרת הבית, ובה מקדשים את ראשית הלחם לה׳. להלן יבוארו מקור המצווה וטעמה, שיעור העיסה המחייב, נוסח הברכה ועיקרי ההלכות למעשה – על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ״ל.
מקור המצווה
מצוות הפרשת חלה מפורשת בתורה בפרשת שלח לך:
״רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה״במדבר טו, כ
זוהי מצוות עשה: כשלשים עיסה מחמשת מיני דגן, מפרישים ממנה חלק ונותנים אותו לכהן. מן התורה אין לחלה שיעור, ואפילו חתיכה קטנה פוטרת את העיסה. חכמים קבעו שיעור של אחד מעשרים וארבעה מן העיסה לבעל הבית, ואחד מארבעים ושמונה לנחתום המוכר בשוק.1
בזמן הזה, כשאין כל ישראל יושבים על אדמתם, מצוות חלה אינה אלא מדרבנן, אף בארץ ישראל. ובחוץ לארץ תיקנו חכמים להפריש חלה, כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל.2 המצווה מסורה במיוחד לנשים, והיא אחת משלוש המצוות שהזכירו חז״ל במשנה במסכת שבת,3 אך גם איש הלש עיסה חייב להפריש ממנה.
טעם המצווה
בעל ספר החינוך מבאר שמאחר שחיי האדם תלויים במזון, ורוב העולם נזון מן הלחם, רצה הקב״ה לקשור את לחמנו במצווה תמידית, כדי שתשרה בו ברכה ונזכה בו לזכות לנפשותינו. נמצא שהעיסה מפרנסת גם את הגוף וגם את הנפש. עוד מוסיף שבכך מתפרנסים הכהנים, העוסקים בעבודת ה׳, בלא טורח.4
והנביא יחזקאל מתאר את שכר המצווה: «וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ».5 מכאן שהפרשת חלה משרה ברכה על הבית ועל הפרנסה.
שיעור העיסה המחייב בחלה
החיוב תלוי בכמות הקמח שבעיסה. מרן הרב עובדיה יוסף זצ״ל פסק, כדעת הרמב״ם ומרן השולחן ערוך, שעיסה שיש בה כקילו ו-560 גרם קמח (520 דרהם) חייבת בחלה, ומפרישים ממנה בברכה. עיסה קטנה מזו פטורה.6
וממידת חסידות, כיוון שהקמח שבימינו קל משל פעם, טוב להפריש חלה בלא ברכה גם מעיסה שיש בה כקילו ומאתיים גרם קמח ומעלה. השיעור מצטרף מכל חמשת מיני הדגן – חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון. עיסה מקמח אורז, תירס או קטניות פטורה.
מכקילו ו-200 גרם – מפרישים בלא ברכה, ממידת חסידות.
«בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלוֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה תְּרוּמָה»
ואחר כך מפרישים ואומרים: «הרי זו חלה»
הלכה למעשה
הפרשת חלה בשבת וביום טוב
בשבת אין מפרישים חלה. מי שהתברר לו בשבת שלא הפרישו חלה מן הלחם ישאל רב כיצד לנהוג.
ביום טוב הדין שונה: עיסה שנילושה ביום טוב – מפרישים ממנה חלה ביום טוב; ועיסה שנילושה מערב יום טוב – אין מפרישים ממנה ביום טוב.7 והחלה שהופרשה ביום טוב אינה נשרפת ביום טוב, אלא מניחים אותה עד הערב ושורפים אותה במוצאי יום טוב.8 על שאר הכנות השבת תוכלו לקרוא במאמר ההכנות לשבת קודש.
עת רצון לתפילה
נוהגות רבות לתת מעט צדקה קודם הפרשת החלה, ולראות ברגע ההפרשה עת רצון לתפילה – על בני הבית, על חולים, על מעוכבי זיווג ועל הפרנסה. אפשר להתפלל במילים פשוטות מן הלב, ולהוסיף פרקי תהילים, למשל מתוך תהילים לזיווג או תהילים לפרנסה.
ואף מי שאינה אופה בקביעות, ראוי שתשתדל להפריש חלה לפחות פעם אחת בשנה, ובמיוחד בעשרת ימי תשובה.
שאלות נפוצות על הפרשת חלה
קניתי לחם במאפייה – צריך להפריש חלה?
במאפייה עם כשרות מהימנה החלה מופרשת על ידי המאפייה, ואין צורך להפריש שוב.
האם גבר יכול להפריש חלה?
כן. המצווה מסורה במיוחד לנשים, אבל כל מי שלש עיסה בשיעור המחייב – איש או אישה – חייב להפריש ממנה.
האם בחוץ לארץ מפרישים חלה?
כן. חכמים תיקנו להפריש חלה גם בחוץ לארץ, כדי שלא תשתכח תורת חלה.
אפשר לשרוף את החלה בתנור שבו אופים את הלחם?
יש שהקפידו לשרוף את החלה לבדה, כדי שלא יהנו מן השריפה, ויש שהתירו להכניסה לתנור קודם האפייה. המנהג המקובל להקל, והעדיף לשרוף אותה לבדה, למשל על הגז.
- שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שכב, סעיף א.
- שולחן ערוך, שם, סעיפים ב–ג.
- משנה, מסכת שבת, פרק ב, משנה ו.
- ספר החינוך, מצווה שפ״ה.
- יחזקאל מד, ל.
- שו״ת יחווה דעת, חלק ד, סימן נה; הליכות עולם, חלק ח.
- שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקו, סעיף ג.
- שולחן ערוך, שם, סעיף ד.
למדריך מעשי לכל השנה היהודית אפשר להיעזר בספר מעגל השנה.
ראו גם: ההכנות לשבת · תהילים לפרנסה · הפרשת תרומות ומעשרות מפירות וירקות · מעשר כספים · מושגים ביהדות
ספר יסודות הביטחון
