את הסיפור המדהים והמחזק הבא שמענו ממרביץ תורה שליט"א מירושלים, אך מפני צנעת הפרט לא נוכל לכתוב את השם.
סמוך מאוד למקום מגוריי, מתגוררת בחורה יתומה עם משפחתה. בשעה טובה התארסה עם בחור מצוין והחתונה נקבעה באמצע הקיץ האחרון (שנת תשע"ח).
בוקר אחד – קצת פחות משלושה שבועות לפני החתונה – התעוררה הכלה עם כאבי ראש חזקים. בנוסף היה ניכר על פניה עיוות קל.
"זה רק לחץ", הרגיעו אותה. "עוד מעט זה יעבור!"
שעות הבוקר חלפו. הבעיה לא רק שלא חלפה, אלא החריפה! בנוסף החלה לאבד תחושה בחלק מהפנים, והעיוות העמיק עוד יותר.
בהתייעצות עם רופא הוחלט להבהיל אותה לחדר-מיון. הבדיקות החלו ואיתם – ההחמרה במצב. כאבים החלו להופיע גם ביד וגם ברגל. והפנים? חצי משותקות…
בדיקה רודפת בדיקה ולא מגלים כלום. מאחר שהרופאים עודכנו על תאריך החתונה המתקרב הוחלט לעשות לה בדיקת MRI (אמ.אר.איי.) בדרך כלל לוקח חודשים לקבל תור, אבל הכל נדחה עבור המקרה החדש הזה.
• • •
סבר פניו של הרופא שדיווח על התוצאות, היו חמורות.
גוש מציק נתקע בגרונו של קרוב המשפחה שישב מולו, אבל הגוש שהרופא דיבר עליו היה הרבה יותר חמור: הבדיקה מצביעה על גוש שחור שלוחץ על המוח וגורם לשיתוק המתפשט. החלטה סופית תתקבל בידי המומחים, אבל כבר בפענוח ראשוני היו סבורים הטכנאים והרופאים שמוטל בפניהם מקרה של ניתוח ראש דחוף.
"דבר ראשון, לפני כל החלטה, נפנה לרב", הודיעה המשפחה לרופאים. "לא נקבל כל החלטה בלעדיו!"
הם יצאו מחדר הרופא, והתקשרו למחותנים – הורי החתן. בתום שתיים וחצי מילות נימוסין דיווחו על המצב לאשורו. בהגינות מיוחדת הוסיפו, שלפני הכל הם מבהירים: זכות ההחלטה לגבי עתיד הקשר מונח בידכם. כל החלטה שתקבלו בשיקול הדעת, תהיה מקובלת עלינו. אם זה אפילו לבטל את השידוך, ובוודאי אם זה רק לדחות את החתונה עד להחלמתה או עד להבהרת המצב לאשורו. במשפט עוצמתי זה הם כבר רכשו לעצמם זכויות כבירות של בין אדם לחבירו!
"מה הצעד הבא מבחינתכם?" התעניינו צד החתן, והתשובה הייתה: "אנחנו יורדים בדחיפות לבני ברק, למעונו של 'רב חיים' [הגר"ח קנייבסקי שליט"א] לשאול מה לעשות. ככל שיורה לנו נעשה".
"לא לדחות את החתונה!" היתה הוראתו הנחרצת של 'רב חיים'. הם כמובן לא הסתירו דבר. סיפרו על הגוש השחור שלוחץ על מערכת העצבים, על הכאבים והשיתוק שמתפשט, ועל המלצת הרופאים.
"לא לדחות את החתונה!" התקשו מעט לקבל את התשובה ושאלו: "אבל עשו אמ אר איי. ומצאו גוש שחור גדול!…
"שיעשו עוד פעם אמ אר איי." ניתנה התשובה.
מיהרו לבקש בדיקה חוזרת, אך להשיג בדיקת אמ אר איי מהירה זה דבר שבחלום, משהו לא מציאותי. בהפעלת עסקנים וכל מה שאפשר ולא אפשר, הצליחו להשיג תור לבדיקה נוספת בתוך כמה ימים.
ושוב: אותן תוצאות! הגוש נמצא באותו מקום, ומצבה הפיזי הולך ונעשה רע יותר!
• • •
אדהכי והכי כבר ניצבו כשבוע וחצי לפני החתונה. הפעם היה זה תורם של משפחת החתן לפקוד את מעונו של 'רב חיים". מה עושים? והוא בשלו: "לא לדחות את החתונה!"
אז מה כן לעשות? הוסיפו ושאלו. המצב שלה מחריף והיא כבר משותקת בחצי הגוף?!
שתגיד את תפילת יקום פורקן!" באה התשובה.
"אבל היא כמעט ולא מסוגלת לדבר. נותנים לה חומרי הרדמה והיא ישנה כמעט 20 שעות ביממה!"…
– שתגיד את זה מתי שתתעורר"
והחתן? גם הוא צריך לעשות משהו?
"שיגיד את פרק במה מדליקין – שילמד הלכות של דליקות"
בני משפחת החתן הבינו ש'רב חיים' רוצה לעודדם, וכדי לגרום להם לחייך הוא מתנסח בדרך-צחות כדרכו בקודש… אבל הם שאלו: "מילא שהכלה תגיד 'יקום פורקן', זו הרי תפילה: "חינא וחיסדא ורחמי וחיי אריכי" וכו', אבל במה מדליקים? מה זה שייך?
– זה שום דבר. זה רק דלקת [דליקות=דלקות] אל תדאגו, החתונה תהיה בזמן".
• • •
לא האמנו למראה עינינו – מסיים המספר – כאשר יום לפני החתונה נראתה הכלה צועדת ברחובות השכונה כאחד האדם לתפילת יום כיפור קטן בערב ראש חודש. למרות התוצאות האיומות של האמ אר איי היא לא נותחה. המתינו להתממשות ה"אבחון" של 'רב חיים', עד שהדלקת הוויראלית נעלמה והכלה חזרה להיות כמות שהייתה!
נכון. בחתונתה אמנם הייתה מעט חלשה ולא פיזזה כאחת הכלות, אבל השמחה כמובן שהייתה פי אלף מאשר בחתונה רגילה.
ברור שהתרחש כאן דבר מפליא ביותר, אבל כדי שזה יתרחש צריכים להיות ראויים לכך. עינינו ראו באיזו גישה מדהימה של בין אדם לחברו נהגו שתי המשפחות זו בזו – גם בהיותן בתקופת לחץ הכי נוראית בחיים – ומי יודע אם לא זה שעמד להן!
