מוסדות "קרבנו לעבודתך"

בראשות הגאון רבי רפאל זר שליט"א

מה הבעש"ט הזהיר את הורי ה'בעל התניא'?

הוריו של ה'אדמו"ר הזקן' רבי ברוך ורבקה, הגיעו לבעל שם טוב הקדוש, כדי לקבל ברכה לזכות לילדים. הבעל שם טוב הקדוש הבטיח להם, שתוך שנה ייוולד להם בן.

הורי האדמו"ר הזקן נשארו במזיבו'ז עוד כמה ימים במחיצת הבעל שם טוב הקדוש, עד יום הולדתו י"ח אלול. בסעודת יום ההולדת אמר הבעל שם טוב הקדוש לרבי ברוך, למועד הזה ממש אתם חובקים בן.

לאחר שנה בדיוק בח"י אלול תק"ה, נולד רבי שניאור זלמן – האדמו"ר הזקן. לפני יום הכיפור נסע אביו של 'בעל התניא' לבעל שם טוב הקדוש כדי לקבל ממנו הדרכה, איך לנהוג עם הילד, הזהירו הבעל שם טוב הקדוש, לבל יספר לשום אדם על בנו, ועל גדולת בנו.

ואכן, כבר מגיל שנה שניאור זלמן התחיל לדבר, וכבר בגיל שנתיים הרגישו הוריו של 'בעל התניא' שבנם ניחן בתפיסה ובזיכרון יוצאים מגדר הרגיל.

בגיל שלוש, הוריו של 'בעל התניא' הביאו אותו אל הבעל שם טוב הקדוש, והבעל שם טוב הקדוש הניח ידו על פאותיו וברכו בברכת כהנים, וביקש מהוריו לבל יספרו לשום אדם על נסיעתם.

לשאלת שניאור זלמן הקטן, מהו האיש שגזז את שערותיו, ענה לו הבעל שם טוב הקדוש: סבא.

שאל אביו את הבעל שם טוב הקדוש, מדוע אסור לשניאור זלמן הקטן לדעת אודותיך, ענה הבעל שם טוב הקדוש, מי שצריך להדריך את הנשמה החדשה הזו בעולם הוא תלמידי, רבי דב בער – המגיד ממעזריטש, ולא אני.

ואכן, לאחר שמלאו ל'בעל התניא' שמונה עשרה, הוא נסע ללמוד מפי המגיד ממעזריטש. בהגיעו למגיד הקדוש, גילה לו המגיד את דברי הבעל שם טוב הקדוש אודותיו ואודות שליחותו הקדושה בעולם, לגלות ולבאר את תורתו של הבעל שם טוב הקדוש – להאיר אותה לעולם.

'בעל התניא' רבי שנאור זלמן מלאדי היה ענוו מאוד, ולא רצה לבלוט, ונמשיך לראות כיצד התייחס בהתחלה לרעיון הפצת תורת החסידות.

ממשיכי דרכו של הבעל שם טוב הקדוש: ממשיכי דרכו המוכרים של הבעל שם טוב הקדוש – רבי מנחם מנדל מוויטבסק 'פרי הארץ', ורבי אברהם הכהן קאליסק, הם עלו לארץ ישראל באדר תקל"ז בעלית החסידים הראשונה, ואיתם קבוצה של שלוש מאות איש.

'פרי הארץ' והקליסקר השאירו אחריהם ברוסיה אנשים רבים, שנותרו ללא מענה, ולכן, הם פנו אל אהובם וחביבם רבי שניאור זלמן מלאדי 'בעל התניא'.

אבל, 'בעל התניא' ברח מן הרבנות, ושנא את השררה, והשיב את פניהם ריקם, אך, הוא קיבל על כך, תגובה חריפה, ובאגרתו הנמרצת כתב רבי אברהם הכהן מקאליסק כך:

"לדעתי, שכל חיי האדם, אף אם הם אלף שנים יחיה, אין די עולה העבודה נגד זכות הרבים להאיר עיניהם ולזרעם אחריהם לדור דורים, ותקטן עוד זאת בעיניו?!".

רבות נכתב על זיכוי הרבים, אך, כדי לחרות מילים אלו על לוח ליבנו:

גם אם האדם יחיה ויעבוד את ה' יתברך אלף שנים, זה אינו עולה נגד זכות הרבים – להאיר עיניהם ולזרעם אחריהם לדור דורים, ותקטן עוד זאת בעיניו?!"

הקב"ה רוצה שנקרב את בניו, וזה מה שעשה מאז 'בעל התניא'.

שבוע לאחר י"ט כסלו כשחגיגתשחרורו של 'בעל התניא' מהמאסר, עוד מהדהדת, כדאי להזכיר את מה שכתב 'בעל התניא' בהקדמה לסיפרו:

"מיוסד על פסוק כי קרוב אליך וכו' לבאר היטב איך הוא קרוב מאוד" וידוע מה שאמר, שבספר זה תמצא את התשובות לכל השאלות…"

כשרבי לוי יצחק מברדיט'שב ראה את ספר התניא, הוא עיין בו בהתרגשות מרובה ושאל: כיצד הוא הצליח להכניס כל כך הרבה אלוקות לסיפרון כל כך קטן… טעמו וראו…

הזדמנות חד פעמית!

כולנו שותפים לנצח נצחים בבניית בניין הישיבה, שיאיר את העולם כולו בזיכוי הרבים תורה וחסד אין סופי.

ברוכים הבאים
לאתר קרבנו החדש

באתר החדש תוכלו להנות: ממבחר הרצאות, קצרים, הלכות, סיפורים, מאמרים, שידורים חיים, שופס ועוד 
דילוג לתוכן