ענווה מצילה – סיפור הבעל שם טוב על תלמיד חכם ידוע:

פעם אחת, בזמן נסיעה, עצר הבעל שם טוב את עגלתו ואמר לתלמידו ר’ זאב קיטובער: "ברגע זה עלתה בלבו של תלמיד חכם חשוב מחשבת גאווה. אם לא נתערב – ייפול ממדרגתו."

שאל ר' זאב: "איך נמצא אותו?" ענה הבעל שם טוב: "הסוסים יובילו אותנו."
ואכן, הסוסים רצו מעצמם עד שהגיעו לבית מדרש קטן. שם מצאו את החכם – אדם גדול בתורה – יושב לבדו ולומד.

הבעל שם טוב התיישב עמו ולמד עמו בשמחה וענווה. לאחר מכן קם ללכת. החכם נדהם: "רבי, מה הביא אותך אליי?"

ענה הבעל שם טוב: "נודע לי מן השמים שאתה עלול להרגיש עליונות כלפי חברך. באתי להזכיר לך: גם תלמיד חכם צריך להיזהר ממחשבות גאווה. ענווה – היא שמחזיקה את האדם בקדושה."

החכם התרגש מאוד, והודה לרב על שהצילו ממכשול רוחני.

מוסר השכל:

סיפור אמיתי על הבעל שם טוב המלמד אותנו שעבודת ה' דורשת ענווה גם אצל גדולי הדור. הגאווה מרחיקה את האדם מן השכינה, אך תיקון קטן בלב – פועל גדולות.