לפני כעשרים שנה, אחותי היתה בהריון והיתה צריכה ברכה ללידה קלה, הלכתי באחד השבתות להתפלל תפילת שחרית של אצל מרן זצוק"ל שיתפלל עליה, הלכתי אליו בשעת פתיחת ההיכל ואמרתי לו את השם לברכה ללידה קלה, היו שם עוד אנשים שביקשו ברכות באותו הזמן שהוא עת רצון, ואת כולם מרן בירך חוץ מהשם שאני אמרתי לו, כשראיתי שאינו מברך אמרתי לו שוב את השם, אך לשוא, מרן לא הגיב כלל. לאחר התפילה ניגשתי שוב אל מרן זצ"ל וביקשתי ממנו שיברך, אך שוב מרן כאילו לא שם לב ולא בירך, בראותי כן חזרתי מהתפילה עם מעט פחי נפש מדוע מרן לא שת לבו אל בקשתי. והנה במוצ"ש טלפנתי למשפחה לשאול מה מצבה של אחותי, והנה זה פלא, הודיעו שכבר בליל שבת היא הולידה בשעטו"מ, ואז הבנתי מדוע מרן לא בירך ואפילו אחרי הפצרות ובקשות רבות, כי כבר חזה ברוח קודשו שהיתה כבר הלידה ואין שום טעם לברך ללידה קלה.
