ראתה היא, כי כוס השתייה החמה אשר הניחה על השלחן, מונחת כמו שהיתה. ואף צלחת האוכל שהכינה לבעלה, על מנת שיאכלו יחד, נותרה על מקומה…
בכניסתה אל חדר הרב, מיד זעקה: "הרב עובדיה"!
הרב שמע מיד את הרבנית, וענה לעומתה כלא מבין: "אני כבר מגיע! רק אסיים את הלימוד עוד חמש דקות!"
"הרב עובדיה" אמרה הרבנית, "אמרת לי שאתה בא אחרי חמש דקות, לא הגעת. כבר עברו הרבה יותר מחמש דקות"…
"האם התפללת כבר?" המשיכה הרבנית לשאול.
"ודאי" ענה הרב. "התפללתי ערבית באשדוד"
"לא ערבית, שחרית!"
הרב הוכה בהלם, ומיד הסתכל בשעונו… השעה היתה שעת בוקר מוקדמת, והלילה חלף הלך לו.
"שכחתי לישון" התנצל הרב בתמימות.
התעטף בטלית ותפילין, ויצא אל התפילה.