פעם אחת יצא הבעל שם טוב הקדוש מכפר טשארטריע, והלך ללון ביער סמוך לכפר.
וביער ההוא, נהרגו יהודים כמה פעמים, ועל כן, החליט הבעל שם טוב הקדוש ללון בלילה ביער, כדי להבריח מהיער את הקליפה של רציחה.
ואמר הבעל שם טוב הקדוש לאנשיו: אני רוצה לישון, ואתם אל תישנו ותאמרו תהלים, כי העבד כנעני שלנו רוצה להרוג אותנו, ועל כן, אל תישנו כל הלילה.
ובבוקר שלחו אחד לכפר להביא להם מים לרחוץ, ואח"כ נסעו לכפר. וכשהתיישבו לאכול, קרא הבעל שם טוב הקדוש לעבדו, ונתן לו צלוחית של מי דבש ושתה.
אמר לו הבעל שם טוב הקדוש: תודה לי שרצית להרוג אותנו בלילה, הודה העבד ואמר: כן הוא.
אמר הבעל שם טוב הקדוש לעבדו, היתה עוד פעם אחת, כשהיינו סמוך לק"ק נעמירוב, וגם כן רצית להרוג אותי? אמר לו עבדו: אמת.
אמר לו הבעל שם טוב הקדוש: מפני מה חשבת לעשות כך? הלא אתה יודע שאי אפשר להערים כנגדי? אמר לו העבד: איני יודע מדוע, שד נשך אותי.
