דִּחוּי
שם זכר סילוק וביטול קדוש׳ ז׳ ע״ב: דחוי מעיקרא הוי דחוי.
מילון ארמי–עברי · האות ד · עמוד 4 מתוך 9
מילים באות ד
מ"דחוי" עד "דיופיטין"
א2,237ב1,249ג1,195ד893ה567ו68ז381ח1,088ט687י574כ991ל532מ1,839נ786ס970ע908פ1,245צ422ק1,220ר569ש1,121ת635
דְּחוֹק
שם זכר לחץ ודחק תרג׳ תהל׳ ב׳ (בלחץ אויב): בדחוק בעלי דבבא. בִּדְחוֹק תה״פ במדה זעומה
מקור: תרגום דברי הימים ב׳ י״ח כ״ו(לחם לחץ ומים לחץ): לחם בדחוק ומיא בדחוק.
דְּחִי
פועל יוצא
1דחף, הדף תרג׳ דבר׳ ט׳ ד׳ (בהדף ה׳ אלהיך אותם): כד ידחי יתהון.
2סילק וביטל
מקור: פסחים דף ס״ט עמוד ב׳אימא לידחי.
דַּחֵי
אַדְחַי אפ׳, כמו בערך הקודם. 2.
מקור: פסחים דף נ״ז עמוד א׳דחויי קא מדחי לן.
אִידְחֵי אתפ׳, 1) נדחף ונהדף
מקור: תרגום תהלים ל״ו י״ג(דוחו ולא יכלו קום): אידחיין ולא יוספון למיקום. 2) נקבע לזמן אחר תרג׳ יב״ע במדב׳ ט׳ י׳: וידחיי למיעבד פסחא.
דְּחִיָּה
עי׳ דְּחִיָּיה.
מקור: ירושלמי סנהדרין פרק ו׳ דף כ״ג עמוד ג׳מנין שטעון דחיה.
דַּחְיָיא
תואר עליז
מקור: איכה רבה פתיחתא(ר׳ יוחנן א׳): קרתא דחייתא.
דְּחִיָּיה
שם נקבה
1דחיפה
מקור: סנהדרין דף מ״ה עמוד א׳סקילה דחייה.
2סילוק וביטול
מקור: ירושלמי שבת י״ט דף ט״ז עמוד ד׳דחייתן שבת.
דָּחִיל, דְּחִילָא
תואר נורא
מקור: תרגום בראשית כ״ח י״ז(מה נורא המקום הזה): מה דחיל ומשבח אתרא הדין; תרג׳ דבר׳ ז׳ כ״א (אל גדול נורא): אלהא רבא ודחילא.
דְּחִילָא, דְּחִילוּ
שם נקבה מורא ופחד
מקור: תרגום יונה א׳ י׳(יראה גדולה): דחילא רבא
מקור: תרגום בראשית כ״ח י״זמא דחילו אתרא הדין.
דחינוניתא
עי׳ דַּהֲנוּנִיתָא.
מקור: סוטה דף מ״ט עמוד א׳תומרתא דחינוניתא.
דְּחִיפָה
שם נקבה דחייה והדיפה
מקור: ירושלמי שבת פרק ז׳ דף ט׳ עמוד ד׳נגיחה ודחיפה.
דְּחַךְ
פועל עומד צחק פסיק׳ בשלח צ״ג ע״ב: דהיא דחבה ובכיית.
דַּחֵךְ
פועל לעג קהל״ר ג׳ ב׳: קיימין מדחכין קומי חדא דרתא.
דְּחַל
פועל עומד ירא ופחד
מקור: תרגום ירמיה ל״ב מ׳למדחל קדמי. אַדְחֵל אפ׳, הפחיד קה״ר ד׳ ו׳: מן הדא את מדחיל לי. אִידְחִיל אתפ׳, נבהל
מקור: ויקרא רבה פרשה ט׳אידחילת מיניה.
דַּחֲלָא
תואר ירא
מקור: תרגום בראשית כ״ב י״ב(ירא אלהים): דחלא דה׳.
דַּחֲלָא, דַּחְלָא
שם נקבה
1מורא ופחד
מקור: תרגום תהלים ס״ד ב׳מדחלא דבעיל דבבא
מקור: שם ב׳ י״א(עבדו את ה׳ ביראה): פלחו קדם י״י בדחלא.
2אלהות, יראה
מקור: תרגום הושע ח׳ ו׳(ולא אלהים הוא): דחלא דלית בה צריך הוא; תרג׳ ירוש׳ דבר׳ ל״ב ט״ו: וכפרו בדחלא תקיפא.
דחלא
עי׳ זַחְלָא. פסיק׳ זכור כ״ו ע״א: דחלא.
דַּחְלוּלָא
שם זכר תבנית אדם בשדה להפחיד בה בעלי חיים
מקור: בבא בתרא כ״זסגיא בדחלולי בעלמא.
דַּחֲלוֹנָא
תואר ירא אלהים
מקור: ירושלמי מעשר שני פרק ה׳ דף נ״ו עמוד ב׳לא תחכרון אלא מן דחלונייא.
דָּחַלְתָּא
שם נקבה עי׳ דַּחֲלָא 1.
מקור: ירושלמי בבא מציעא פרק ב׳ דף ח׳ עמוד ג׳דלא תימרין בגין דחלתיך עבדית אלא בגין דחלתיה דרחמנא.
דָּחַס, דְּחַס
פועל יוצא
1לחץ
מקור: יבמות דף ק״ג עמוד א׳צריך למדחסיה לכרעיה.
2הקיף
מקור: ויקרא רבה פרשה ל׳מה הדס זה דחוס בעלים אף יעקב דחוס בבנים.
דְּחָסָה
שם נקבה לחץ ודחק
מקור: יבמות דף מ״ב עמוד א׳משום דחסה.
דָּחַף
פועל יוצא דחה בכח
מקור: יומא פרק ו׳ משנה ו׳ודחפו לאחוריו והוא מתגלגל ויורד.
דָּחַק
מקור: אבות פרק ב׳ משנה ט״והיום קצר והמלאכה מרובה וכו׳ ובעל הבית דוחק. נִדְחַק נפ׳, הוכרח
מקור: כלים פרק ה׳ משנה ה׳מפני שהוא אופה בו כשהוא נדחק.
דְּחַק
פועל יוצא 1) כמו בערך הקודם.
מקור: מועד קטן דף כ״ח עמוד א׳קא דחקא רגליה דבר נתן. 2) לחץ תרג׳ שופט׳ י׳ ח׳ (וירצו וירוצצו את בני ישראל): ודחקו ושעבדו ית בני ישראל. 3) נחפז
מקור: תרגום יהושע י׳ י״ג(ולא אץ לבוא): ולא דחק למיעל. אִידְחֵק אתפ׳, תרג׳ שמואל א׳ י״ג ו׳ (כי נגש העם): אידחק עמא.
דְּחַק, דֹּחַק
עי׳ דּוֹחַק.
מקור: ברכות דף ו׳ עמוד א׳שעת הדחק.
דַּחֲקָא
שם זכר לוחץ תרג׳ שופט׳ ב׳ י״ח (לוחציהם ודוחקיהם): דחקיהון ומשעבדיהון.
דַּחֲקוּתָא
שם נקבה לחץ
מקור: תרגום יונתן בראשית ל׳ ח׳בדחקותהון.
דְּחַשׁ
עי׳ דְּחַס.
מקור: ירושלמי בבא מציעא פרק ט׳ דף י״ב עמוד א׳הוו דחשין.
דטסיס [רֵיטִיס]
שם נקבה סכר בנהר
מקור: ירושלמי ביצה פרק ג׳ דף ס״ב עמוד א׳סוכרא דנהרא וכו׳ דטסיס.
דַּי
למען
מקור: ברכות פרק א׳ משנה א׳עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה. מִכְדֵי מכיון ביצה ב׳ ע״ב: מכדי כתיב.
דִּי
מילת גוף מילת חיבור
1אשר, ש־
מקור: ירושלמי גיטין ב׳ דף מ״ד עמוד ב׳די פתר לה.
2כי
מקור: ירושלמי תענית ד׳ דף ס״ז עמוד ג׳ולא ידעין די תעניתא.
3שאם
מקור: ירושלמי ראש השנה א׳ דף כ״ו עמוד ב׳די לא כן.
דִּיאוּ
שם זכר יום
מקור: ירושלמי עבודה זרה א׳ דף ל״ט עמוד ג׳איממא ארך אמר קלנדס קלון דיאו.
דִּיאוֹ
שם זכר אלהית
מקור: שיר השירים רבה ב׳ ט׳פירוש דיאו דיאו את לגבן תחלה.
דְּיָּאטָא
שם נקבה חדר, מדור
מקור: תוספתא עירובין ה׳חמש דיאטות.
דִּיאֲטַגְמָא, דִיאֲטִיגְמַתִּין
שם נקבה פקודה דבר״ר פ״ה: היה פורש דיאטגמא.
דִּיאַטְרִיטָא
זכר ברבים כלי זכוכית דקים
מקור: אסתר רבה א׳ ז׳כוסות דיאטריטא של כלי זכוכית וכו׳.
דַּיָּאלָא
עי׳ דַּיָּילָא.
מקור: פסחים פרק ו׳ ע״ברגש בהו דיאלא.
דְּיָאנָה
שם זכר הפסד
מקור: מנחות דף ע״ז עמוד א׳דיאנה הוא דלא דלא לימטייה רוחא לא בעי זבן וזבין תגרא איקרי.
דִיאַרְטַיה
פעל יוני בעבר, אחז את הענים [
מקור: שיר השירים רבה ב׳ ט״וקיניגין מכללה ודיארטיה.
דִּיאַתִּימוֹן
שם זכר צוואת המת
מקור: ירושלמי בבא בתרא פרק ח׳ דף ט״ז עמוד ג׳אף הכותב דיאתימון בלעז הרי זו כמתנה.
דִּיָאתִּיקִי
שם נקבה גילוי דעת בנוגע לרכוש
מקור: בראשית רבה נ״טזו דיאתיקי. ועי׳ דְּיָיתִּיקִי.
דִּיב
פועל יוצא זוב, נזל
מקור: תרגום תהלים ע״ח כ׳(ויזובו מים): ודיבן מיא.
דִּיבָא
שם נקבה זוב תרג׳ יב״ע ויקר׳ ט״ו ל״ג (זובו): דידיה.
דִּיבָּא
שם נקבה דבה
מקור: תרגום בראשית ל״ז ב׳(דבתם רעה): דיבהון בישא.
דֵּיבָא
שם זכר
1זאב
מקור: תרגום צפניה ג׳ ג׳(זאבי): דיבין.
2דוב
מקור: תרגום ישעיה י״א ז׳(ופרה ודוב): ותורתא ודיבא.
דִּיבָבָא
שם זכר זבוב
מקור: תרגום קהלת י׳ ח׳דשכין על תרעי לבא הי כדיבבא.
דיבונא [דִּיכּוּנָא]
שם זכר עושק ולחץ תרג׳ משל׳ כ״ד ב׳ (שוד יהגה לבם): מטול דיבונא ראני לבהון.
דִּיבּוּק
שם זכר
1דבק
מקור: ירושלמי שבת ג׳ דף ו׳ עמוד א׳שמא נתאכל דיבוקו.
2חיבור אבות ו׳: דיבוק חברים.
דִּיבּוּר
שם זכר 1) הוצאת דברים מן הפה
מקור: שיר השירים רבה ג׳ ד׳דיבור קשה. 2) דבר אלהים ויקר״ר א׳: משה שומע קול הדיבור עצמו וחיה. כְּדֵי דִיבּוּר, תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר כשיעור דיבור קל
מקור: ירושלמי ברכות פרק א׳ דף ד׳ עמוד ב׳כדי דיבור
מקור: בבא קמא דף ע״ג עמוד ב׳תוך כדי דיבור.
דִּיבּוּרָא
שם זכר
1כמו בערך הקודם. 1.
מקור: ראש השנה דף ו׳ עמוד א׳אימא דיבורא לא כלום הוא.
2כמו בערך הקודם. 2.
מקור: תרגום שמות ל״ד כ״ח(עשרת הדברים): עשרתי דיבוריא.
דִּיבְחָא
שם זכר קרבן תרג׳ במד׳ כ״ה ב׳ (לזבחי): דיבחין.
דִּיבִי
עי׳ סַנְיָא דִיבֵי. קהל״ר ז׳ י״ט: סניא דיבי.
דִּיבְלָא, דִּיבְלָתָא
שם נקבה עוגת תאנים כבושות
מקור: תרגום דברי הימים א׳ י״ב מ׳דיבלין
מקור: תרגום יונתן במדבר ל״ג מ״ודבסימין כדיבלתא.
דִּיבְּרָה
שם נקבה צווי
מקור: ירושלמי ברכות פרק ד׳ דף ח׳ עמוד ג׳דביר שמשם דיברות יוצאות לעולם.
דִּיבְשָׁא
שם זכר דבש
מקור: יומא פרק ג׳ ע״בקמחא דשערי בדיבשא.
דִּיגָּאלָא
תואר כוזב תרג׳ משל׳ י״ט כ״ח (עד בליעל): סהדא דיגאלא.
דִּיגוּן
שם זכר הבאת התבואה לגורן
מקור: גיטין דף מ״ד עמוד א׳דיגונך ולא דיגון נכרי.
דִּיגוֹן
1תואר בעל שתי פינות
מקור: נזיר דף ח׳ עמוד ב׳בית עגול דיגון טריגון פונטיגון אינו מטמא בנגעים.
2תואר הפועל פעמיים
מקור: נזיר דף ח׳ עמוד ב׳הריני נזיר… הן אחת דיגון שתים וכו׳.
דִּיגְטַסִּיס
שם נקבה פקודה תרג׳ שני אסתר ב׳ ח׳: כתב בדיגטסיס.
דִּיגְלָא
שם זכר מוט כפול
מקור: בבא מציעא פרק ג׳ ע״אבדיגלא משלם כולה.
דִּיגְלָת
נהר חדקל
מקור: מועד קטן דף כ״ה עמוד ב׳כיפי דדיגלת.
דִּיגְמָא
עי׳ דּוּגְמָא.
מקור: ירושלמי הוריות פרק ג׳ משנה ז׳ ע״אדיגמא דידכו דמי.
דִּידְבָא
שם זכר, דִּידְבָתָא שם נקבה זבוב נדה י״ז ע״א: כאלי דידבי;
מקור: גיטין פרק ו׳ ע״בדידבתא דביני כיפי.
דִּידִי, דִּידֵיה
מילת גוף שלי, שלו
מקור: בבא בתרא דף ד׳ עמוד ב׳דידי ודידיה הוא.
דִּידָךְ
מילת גוף שלך
מקור: ברכות דף ב׳ עמוד ב׳בין השמשות דידך.
דִּידְכָאוֹת
זכר ברבים
1צופים
מקור: יומא פרק ו׳ משנה ח׳דידכאות היו עושין ומניפין בסודרין.
2שליח
מקור: אסתר רבה א׳ א׳דידכאות עם דורניות עתידות (צ״ל עתידין) להיות מצויים למלך המשיח.
דִּידְכוּ, דִּידְכֶן, דִּידְכֶן
מילת גוף שלכם
מקור: תמיד דף ל״ב עמוד א׳דידי טבא מדידכו; ירוש׳ חג׳ פ״ב ע״א ע״א: מן דידכן; סנה׳ פ״ו כ״ג ע״ג: מן דידכון.
דידמא [דְאִירְמָא]
עי׳ אִירְמָא.
מקור: ירושלמי שבת ה׳ דף ז׳ עמוד ג׳רבי קיריס דידמא.
דִּידָן
מילת גוף שלנו
מקור: חולין דף מ״ב עמוד ב׳תנא דידן.
(דִּיהַּ)
אֲדִיהַּ אפ׳
מקור: נדה דף כ׳ עמוד א׳אדיהו ליה.
דֵּיהֶא
עי׳ דֵּיהֶה.
מקור: ירושלמי בבא בתרא פרק ח׳ דף ט״ו עמוד א׳מורשה לשון דיהא.
דִּיהֲבַת
שם מקום
מקור: תענית דף ז׳ עמוד ב׳א״ל זעירי מדיהבת לרבינא.
דֵּיהֶה
תואר כהה, עכור
מקור: נגעים פרק א׳ משנה ב׳של שלג עזה ושל סיד דיהה ממנה.
דֵּיהִי
מילת גוף ההוא
מקור: תרגום יונתן בראשית כ״ה ל״גקיים לי כיום דיהי.
דִּיהֲנָא
עי׳ דְּהַן.
מקור: תרגום תהלים ס״ה י״ב(ירעפון דשן): יבסמון דיהנא.
דְּיוֹ
שם מספר שנים
מקור: תרגום תהלים קמ״ט ו׳(וחרב פיפיות): סייפא דיו סטרא.
דְּיוֹ פַרְצוֹף
שם זכר פרצוף כפול
מקור: עירובין דף י״ח עמוד א׳דיו פרצוף פנים היה לו לאדם הראשון שנא׳ אחור וקדם צרתני.
דַּיּוּ
שם נקבה עוף הדיה
מקור: בבא מציעא דף כ״ד עמוד ב׳ההוא דיו דשקיל בישרא.
דֵּיו
מילת קריאה האח!
מקור: שיר השירים רבה ב׳ ט׳את אומר לנו דיו דיו.
דֵּיו, דֵּיוָא
שם זכר צער
מקור: ירושלמי ברכות פרק ט׳ דף י״ג עמוד א׳דיו ליה פנינן יתיה
מקור: תרגום משלי כ״ג כ״ט(אבוי): דיוא.
דְּיוֹבִיט
שם זכר שפופרת להעלות נוזלים מכלי ירוש׳ ערוב׳ פ״י כ״ו ע״ד: מעלין בדיוביט.
דְּיוֹזְגוֹ, דְּיוֹזוּגֵי
שם זכר חילוף משמרות
מקור: סוטה דף י״ג עמוד ב׳אותה שבת של דיוזגי היתה.
דְּיוּטָא
שם נקבה חדר, מדור קהל״ר ז׳ ב׳: דיוטא התחתונה של גיהנם.
דְּיוּטַגְמָא
שם נקבה פקודה ספרי ואתחנן ל״ג: שלא יהו בעיניך כדיוטגמא ישנה.
דְּיוּטִי
שם נקבה חדר, מדור
מקור: ילקוט שמעוני א׳ דף ל״ה עמוד א׳לדיוטי התחתונה שבשאול.
דְּיוּטְרִיטוֹן
שם זכר כלי זכוכית דקים
מקור: רות רבה א׳ א׳כוסות דיוטריטין.
דְּיוּטְרִין
שם זכר מערה
מקור: בראשית רבה פרשה ס״בוקברו אותה בדיוטרין שלו.
דְּיוֹמָד
שם זכר קרן זוית
מקור: סוכה דף ד׳ עמוד ב׳נידונין משום דוומד.
דיומדין [דְיָימוֹרוֹן]
שם זכר עסיס תותים
מקור: ירושלמי שביעית פרק ז׳ דף ל״ז עמוד ב׳דיומדין אסור.
דְּיוּמְסִית
שם מקום בא״י
מקור: שבת דף קמ״ז עמוד ב׳קרקעיתה של דיומסית.
דִּיּוֹס
שם איש תרג׳ שני
מקור: אסתר ג׳ א׳בר דיוס.
דיוסטוס
עי׳ דָּנִיסֵטֵים.
מקור: שמות רבה ל״אמשל לאדם שלוה מן דיוסטוס.
דְּיוֹסְטַר
שם זכר מנור אורגים כלים פ״כ מ״ג: הדיוסטר.
דְּיוֹסְפְּרָא
שם מקום בארץ ישראל
מקור: שבת דף מ״ו עמוד א׳הלך רבי לדיוספרא.
דיוסקום
עי׳ דִיסְקוֹס.
מקור: בראשית רבה פרשה ר״אדיוסקום אחד טעון וכו׳.
דְּיוֹפוּטָא
שם זכר מכסה, שטיח
מקור: ויקרא רבה ל׳והדין דיופוטא מסהיד עליה.
דְּיוּפְטִין
שם זכר אנך
מקור: ספרי דברים א׳ ח׳קובע דיופטין ומחלק.
דְּיוּפִי
שם זכר שפופרת להעלות נוזלים מכלי ערוב׳ ק״ד ע״א: מעלין בדיופי.
דְיוּפִיטִין
עי׳ דְּיוּפְטִין.
מקור: ילקוט שמעוני דבר׳ תת״אלא קובע דיופיטין.
המילון המלא: "מילון שימושי לתלמוד, למדרש ולתרגום" – ברוך קרופניק וא"מ זילברמן, לונדון תרפ"ז (1927). נחלת הכלל, באדיבות ספריא. התרגום הגרמני שבמקור הושמט.
