בזמנו של מרנא החפץ חיים היו בעל ואשה הנשואים כבר שנים רבות, ולא זכו להיפקד בבנים ובבנות. שניהם הרבו לפנות לבורא עולם בתפילות ובדמעות על מנת שיזכו לפרי בטן, ואמנם תפילותיהם נענו ואכן זכו להיוושע ובשעה טובה נולד להם בן
אבל דא עקא שמיד לאחר הלידה אבחנו הרופאים שהילד אינו כשאר הילדים אלא נולד עם מום בלב ובעיה רפואית קשה ללא יכולת החלמה. הרופאים בדקו וניסו, אבל לא מצאו תרופה לחולי זה. בני הזוג ניסו לפנות לעוד רופאים ולא התייאשו, אבל ללא הועיל.
לאחר זמן נודע להם שיש להם אפשרות להיכנס לברכה למרנא החפץ חיים שיברך את הילד שיהיה בריא, כיון שכבר נודע בצדקותו ובברכותיו, ואכן החליטו ללכת לחפץ חיים לבקש את ברכתו. כשהגיעו אליו אמר החפץ חיים לאשה: "דעי לך, יש סגולה גדולה של קבלת שבת מוקדמת, ולכן אם תקבלי על עצמך לקבל שבת מוקדם, ההכנות לשבת יסתיימו כבר בחצות יום, שולחן שבת יהיה ערוך לשבת, ואת בעצמך תקפידי להכניס את השבת יותר מוקדם מהרגיל, ומרגע של הדלקת נרות לא תעשי כל מלאכה, תראי ישועה!".
היא אכן קיבלה על עצמה את הקבלה הזו, וביום שישי הבית היה מוכן לשבת כבר מחצות יום, קיבלה את השבת כבר משעה מוקדמת המותרת על פי ההלכה, ומהרגע של הדלקת נרות הפסיקה מעשיית מלאכה, ומהשבת הראשונה מצבו של הילד השתפר ולאט לאט הבריא עד שמחלתו נעלמה כליל!
