הנהגות מלכי בקודש – הנהגותיו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל וזיע"א
נטילת ידיים
בקום מרן משנתו בבוקר, היה נוהג ללבוש את הבגדים קודם נטילת ידים שחרית.
לאחר לבישת בגדיו, היה הולך מרן לבית הכסא, ולאחר מכן היה נוטל ידיו שחרית.
מרן לא הקפיד ליטול ידיו סמוך למיטתו כלל, אלא היה הולך אל המטבח שהיה רחוק ממיטתו יותר מארבע אמות, ונוטל שם ידיו.
בנטילת ידים שחרית, היה נוהג מרן כדעת הזוהר הקדוש ורבותינו המקובלים, דהיינו שהיה נוטל הכלי ביד ימינו, וממלאו במים, וכשהיה הכלי מלא היה מעבירו מיד ימינו ליד שמאלו. ושופך המים מידו השמאלית על ידו הימנית, ולאחר מכן היה נוטל את הכלי בידו הימנית ושופך על ידו השמאלית, וחוזר כסדר הזה לסירוגין, דהיינו פעם אחת על יד ימין ופעם אחת על יד שמאל, ועושה כסדר הזה שלש פעמים על כל יד.
לאחר הנטילה היה שוטף מרן את שתי ידיו פעם נוספת תחת הברז בלא כלי.
מרן היה נוטל ידיו שחרית עד הפרק, דהיינו מקום חיבור כף היד אל הזרוע, וביום הכיפורים ובתשעה באב היה נוטל עד סוף קשרי אצבעותיו.
אף כשהיה מרן ער כל הלילה, היה נוטל ידיו שחרית בכלי שלש פעמים לסירוגין כמו בכל יום, ולא היה מברך "על נטילת ידים".
כשהיה מרן הולך לישון אחר חצות לילה (כדרכו בכל יום), והיה ישן שינת קבע על מיטתו, היה נוטל ידיו בברכה.
מרן לעתים היה ישן שינת קבע ביום, על מנת שיוכל ללמוד לאחר מכן שעות רבות בלילה. וכן היה מרן ישן שינת קבע ביום שבת קודש. וכשהיה מרן ישן לעיתים ביום שינת קבע, היה נוטל ידיו בקומו שלש פעמים לסירוגין בלי ברכת על נטילת ידים.
כשהיה מרן חולץ נעליו בלא שיגע בהם בידיו, לא היה נוטל ידיו כלל.
מרן היה מקפיד שלא ליטול ידיו בחדר שיש שם בית הכסא, אלא בכיור המים שבמטבח, ורק בשעת הדחק, כגון כשהיה נוסע לחוץ לארץ, והיה מתאכסן בבית מלון שלא היה בו כיור מים מחוץ לבית הכסא, היה נוטל ידיו שם, ולאחר מכן היה יוצא ומברך ומנגב ידיו.
בנטילת ידים אחר צאתו מבית הכסא, מעולם לא היה נוטל ידיו מתוך כלי, אלא היה פותח את הברז ונוטל ידיו עד הפרק מהמים היוצאים.
לאחר התספורת שעשה מרן לילדים שהגיעו לגיל שלש (חלאקה) לא נהג ליטול ידיו.
מרן היה מחמיר ליטול ידיו שלוש פעמים לסירוגין. ובשיעור רביעית, כמו בנטילת ידים שחרית.
