סיפר אפרים גלעד:

אני בן 25 וזכיתי לבקר אצלו המון פעמים. באופן מדהים, בכל אחת מהפעמים שהייתי מגיע אליו כדי לדבר איתו,

הייתי מתרגש כאילו זו הפעם הראשונה והייתי נאלם דום מרוב הקדושה.

לקראת יום כיפור, כאשר מצבו הרפואי של הרב החמיר, החלטנו על יוזמה בעמוד הפייסבוק של הרב שבמסגרתה אנשים יקבלו על עצמם החלטות טובות, ועשינו דיל: הבטחנו שכל מי שיקבל על עצמו החלטה טובה, נעביר את שמו לברכה לרב.

היו נשים שהתחייבו להקפיד על צניעות, ואחרים שהבטיחו להקפיד על שמירת השבת. היה אדם שכתב לנו כי הוא בן 50 ולא הניח תפילין מאז הבר מצווה, ולמען רפואתו של הרב הוא מתחייב להקפיד ולהניח תפילין מדי יום.

בערב יום כיפור הרב עבר על כל השמות, והתרגש הדברים שאנשים קיבלו על עצמם לרפואתו. הוא עבר על כל השמות, בירך את כולם וגם אותי, כמי שהיה אחד מהמארגנים. הברכה האחרונה הזו שקיבלתי ממנו בערב יום כיפור, היא הדבר שיישאר איתי לאורך כל הדרך.