בימי בחרותו של מרן, קרה פעם שאיחר בערב להגיע לביתו עד שנעלו את הבית. כאשר הגיע חשש מלהעירם משנתם וישב על המדרגה שלפני הבית ולמד כל הלילה לאור הירח.
כאשר אביו זצ"ל קם לתפילה בנץ ראהו יושב ורוכן על הספר. שאלו לפשר הדבר, והשיב כי מאחר והדלת היתה סגורה מה היה לו לעשות? האם יבזבז זמנו לריק? לכן ניצל את אור הירח ולמד לאורו…
סיפר גם אחיו של מרן, רבי נעים ז"ל, כי פעם בימות הגשמים כשקם בשעת בוקר מוקדמת למהר ללימודו לא ידע היכן מנעליו וחשש להעיר את אחיו בני הבית, מה עשה? גרב כמה זוגות גרביים זה על זה ויצא לבית המדרש…
(שר התורה עמ' 36)
