בימים אלו כאשר מתרחשים אסונות כבדים – חובת כל אדם להקים בליבו משכן. אשר יהיה בו מסך פתח אהל מועד. שזהו המגן הגדול שיש לנו, כנאמר: "מגן הוא לכל החוסים בו". אין הגנה אחרת משבעים אומות העולם המשולים ל'שועלים המחבלים בכרמים', מלבד התורה הקדושה!
על כל אחד ואחת מאתנו מוטלת החובה לקיים בעצמו: "הַחַלָּשׁ יֹאמַר גיבור אני". וכל אחד יחשוב "בשלי הסער הגדול הזה". להתחזק בעניינים קטנים כגדולים. חיזוקים קלים כנתינת צדקה, עשיית חסד, הנחת תפילין, ובפרט זיכוי הרבים, ולהתמיד בהם. וכן לממש את כוחותיו הבלעדיים שנתנו רק לו. ועימם לתפוס ולנצל כל רגע לתורה ומעשים טובים.
על ידי קיום המצוות ולימוד התורה פוגעים אנו באויבים מבלי להילחם בהם פיזית. המלחמה שלנו היא בכוח המעשים הטובים!
כפי שנאמר: "דום לה' והתחולל לו, והוא יפילם לך חללים – חללים". על ידי שיהיה האדום "דום" על ידי שיעסוק בתורה, ולא ידבר בבית הכנסת, אזי תהא תוצאה של: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון". על ידי כך הפלנו את פרעה, סנחריב, ובכוח זה נפיל את כל הקמים עלינו לרעה!
ובמה מנסה לפגוע יצר הרע יותר מכל?
בפרשת השבוע נאמר: "וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב". מפרשים חז"ל "ותקע כף ירך יעקב" – תמכין דאורייתא. הכוונה שאלו אותם אנשים שנותנים מעשרות ותרומות לישיבות כדי להחזיק אותם שיעסקו בתורה. ועליהם כתוב ותקע כף ירך יעקב – שם מנסה היצר הרע לפגוע. היצר הרע משתדל להפריע ולחבל כמה שיותר בתמיכה בתורה.
ככל שמבקשים מאנשים "'תעזרו לנו להרים את קרן התורה, לקרב עוד יהודי ויהודייה" מנסה היצר הרע לשכנע ההיפך ולחבל בפעילות הקודש של מוסדות התורה.
כאשר המשיח יבוא הוא ישאל כל יהודי: "מה אתה עשית לכבוד הבורא יתברך? האם היה יהודי בעיר שלך שהיה מוכן ללכת ולהתנצר? האם היה יהודי בעיר שלך שלא ידע מה זו שבת? הרי אתה היית אמור להיות נציג של הבורא יתברך בעולם ולפאר את שמו. הרי אתה היית אמור ללכת ולהראות לכולם מה זו תורה. ואם במקום זאת ישבת במקומך ולא דאגת להרבות את כבוד ה' בעולם, הדבר מהווה סימן כי דאגת רק לעצמך ואהבת רק עצמך ושכחת את הקב"ה, רחמנא ליצלן!"
לכן מוטלת על כל אחד מאיתנו החובה לדאוג לאחינו ולהכיר להם את בורא עולם. להתחבר למקום נאמן שדואג להפצת תורה וזיכוי הרבים ומרבה את כבוד השם בעולם.
זכות מזכי הרבים
על הקב"ה נאמר: "זורע צדקות, מצמיח ישועות, בורא רפואות, נורא תהילות". ומכאן שכאשר אדם עושה צדקה פעם אחת, בורא העולם שותל אותה למעלה. וכשהאדם מגיע לעולם העליון הוא מגלה גן שלם של צדקות. וכל כולו פרח מאותה צדקה הצומחת לעד. וזהו שנאמר: "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד", (דניאל יב ג). ללמדנו כי אין סוף לזכויותיהם של מזכי הרבים, בדומה לכוכבים שאין להם מספר!
כתוב בספרים הקדושים, אדם שחיזק יהודי לשמור שבת, כל שמירת השבת של אותו יהודי נזקפת לזכותו כאילו הוא שמר. וכן אם חיזק יהודי ללמוד תורה, כל הלימוד שלמד במשך חייו נזקף לזכותו. בנוסף כתוב שמי שחילל שבת ומחזק את חברו לשמור שבת, כל חילולי השבת מתכפרים לו בזכות שמירת השבת של חברו. לכן אומר הזוהר הקדוש שאם היינו יודעים את מעלת זיכוי הרבים, היינו רודפים אפילו שבעים שנה בכדי להחזיר יהודי אחד בתשובה!
ויהי רצון שזכות התורה והמצוות תגן עלינו ועל כל ישראל ונזכה לביאת משיח צדקנו ברחמים מתוך תשובה שלמה של עם ישראל אמן כן יהי רצון
