לקשור שקית, לשרוך נעליים, לקשור מטפחת או עניבה – אלה פעולות שאנחנו עושים בלי לחשוב. אבל בשבת יש מלאכה שנקראת קושר, ולצידה מלאכת מתיר. במאמר הזה נסביר בשפה פשוטה מה אסור, מה מותר ואיך נוהגים בפועל, לפי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, כפי שהן מובאות בספר מלאכת יוסף.

מהן מלאכות קושר ומתיר?

קושר ומתיר הן שתי אבות מלאכה נפרדות, אבל בדרך כלל כל הלכותיהן שוות. במשכן קשרו את חוטי היריעות שנקרעו בזמן האריגה, וגם ציידי החלזון קשרו והתירו את החוטים ברשתות הציד כדי לתקן אותן. (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 25)

• אב מלאכת קושר: המחבר שני דברים ומהדק אותם בקשר של קיימא.
• אב מלאכת מתיר: המתיר קשר שחייבים על קשירתו בשבת.
• התולדות: השוזר חבלים לחבל אחד (קושר), והמפריד חבלים דקים מחבל עבה (מתיר). (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 26)

שני התנאים: "של אומן" ו"של קיימא"

דין הקשר תלוי בשני דברים: אופן הקשירה – האם זה קשר של אומן (מקצועי וחזק) או קשר רגיל; ומשך הזמן – האם הקשר נועד להחזיק זמן רב או זמן קצר. מרן השולחן ערוך (סימן שיז סעיף א) פסק כדעת הרי"ף והרמב"ם, שאין חיוב מן התורה אלא בקשר שהוא גם של קיימא וגם מעשה אומן. (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 25–26)

• של קיימא ומעשה אומן – כמו קשר מקצועי בחבל של ספינה שנועד להישאר לתמיד. אסור מן התורה. (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 28)
• של אומן אבל לא של קיימא – כמו קשר מקצועי שקושרים כדי להעמיד ספינה ומתירים כשממשיכים לשוט. אסור מדרבנן. (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 28)
• של קיימא אבל לא של אומן – כמו חבל שקושרים לדלי באר כדי לשאוב בו מים בקביעות. אסור מדרבנן. (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 29)
• לא של קיימא ולא של אומן – מותר לקשור לכתחילה בשבת. (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 29)

כמה זמן נקרא "של קיימא"?

יש אומרים שכל קשר שאינו עשוי להיפתח אלא אחרי 24 שעות נחשב של קיימא. ויש סוברים שקשר שאינו מתקיים שבעה ימים אינו נחשב של קיימא, וכן עיקר להקל. קשר שעשוי להיפתח בפחות מ-24 שעות – לדברי הכל מותר לקושרו ולהתירו בשבת. (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 32)

ומה עם קשר כפול? כיוון שלא התברר לנו בדיוק איזה קשר נחשב "של אומן", יש להיזהר לכתחילה שלא לקשור שני קשרים זה על גב זה. אולם להלכה יש להקל לקשור שני קשרים, בתנאי שיתירו אותם תוך שבעה ימים, והמחמיר תבוא עליו ברכה. (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 32)

כללים חשובים

• כל קשר שאסור לקשור בשבת – אסור גם להתיר. כל קשר שמותר לקשור – מותר גם להתיר. (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 34)
• עניבה אינה נחשבת קשר של קיימא, אפילו אם קושרים אותה כדי שתישאר. ובכל זאת טוב להחמיר ולקשור עניבה על מנת להתירה תוך שבעה ימים. (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 34)
• אסור לקשור קשר אחד בראש חוט, כי הוא מתהדק חזק ונחשב כשני קשרים. אבל בחבל עבה שאינו מתהדק – מותר. ועניבה בראש החוט מותרת. (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 34–35)
• קשר בודד שנקשר לפני שבת – יש להיזהר שלא להוסיף עליו קשר נוסף בשבת. (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 35)

שרוכי נעליים

מותר לקשור שרוכי נעליים בשבת, ואפילו בשני קשרים זה על גב זה, וכן מותר להתירם. הרוצה להחמיר יקשור קשר ועל גביו עניבה. אם השרוכים נקשרו בחוזקה ואי אפשר להתירם, מותר לחתוך את השרוך בסכין. ושרוך שיצא מהנעל – מותר להחזירו. (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 38)

נעליים שהשרוכים שלהן קשורים בקביעות, ומכניסים את הרגל בלי להתירם – אם השרוכים נפתחו בשבת, אין לקשור אותם מחדש, כי זה נחשב קשר של קיימא. אבל אם מתכוונים להתיר את הקשר במוצאי שבת או תוך שבעה ימים, יש להקל, ובלבד שתהיה תזכורת להתירם. (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 38)

בגדים, מטפחת ועניבה

• מותר לאישה לקשור את המטפחת לראשה, אפילו בשני קשרים, כיוון שאינם מהודקים היטב. (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 40)
• חוט כמו חגורה שקושרים על הבגד – מותר לקושרו, אפילו קשר על גבי קשר. והמחמיר יקשור בעניבה. (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 40)
• עניבת צוואר (עניבה לנוי) – מותר לקשור, בתנאי שיתירו אותה במוצאי שבת או תוך שבעה ימים. מי שרגיל להשאיר אותה קשורה – ראוי שישים תזכורת להתירה. (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 40)
• מותר להשחיל ולהוציא חגורה רגילה מהמכנסיים, וכן להשתמש בכתפיות. (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 41)

שקיות, אוכל ושקית אשפה

• מותר להתיר או לחתוך בסכין חוט שקשור סביב עוף או בשר צלוי, כי הוא עומד להיפתח בשעת האכילה. מותר גם לפתוח או לחתוך חוט שקושר אריזת מזון. (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 44)
• מותר לפתוח ולסגור שקיות מזון ובקבוקים שנסגרים בליפוף חוט ברזל (טוויסט). (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 44)
• שקית אשפה: אסור לקשור אותה בשני קשרים זה על גב זה, כי זה קשר של קיימא – השקית נזרקת ולא תיפתח לעולם. אבל מותר לסגור שקית אשפה שנסגרת על ידי שני חוטים (שרוך משיכה). (ספר מלאכת יוסף חלק ב', עמ' 48)

ללמוד עוד

עוד הלכות רבות – בציצית, בתחבושות, בקשירה לצורך מצווה ועוד – מוסברות עם איורים בהחוברת על מלאכות צובע, קושר ומתיר, וגם בהחלק השני של ספר מלאכת יוסף, שעוסק ב-16 מלאכות. למבט כללי על כל המלאכות – ל"ט מלאכות שבת בשפה פשוטה.

שאלות נפוצות