מוסדות "קרבנו"
בראשות הגאון רבי רפאל זר שליט"א
«לעילוי נשמת» הוא צירוף שכמעט כל יהודי מכיר – על ספרי תורה, באזכרות ובסיומי מסכת. להלן יבוארו מהות המושג, מקורו בדברי חז״ל, והדרכים שבהן אפשר להוסיף זכויות לנשמת הנפטר – על פי מרן השולחן ערוך ומנהג עדות המזרח.
״נֵר ה׳ נִשְׁמַת אָדָם״משלי כ, כז
אמונת ישראל היא שהנשמה נצחית. כשאדם נפטר, הגוף שב לעפר והנשמה עולה לעולם הנשמות, ושם מקבלת את שכר מעשיה. «עילוי נשמה» פירושו עליית הנשמה ממדרגה למדרגה בעולם העליון.
לאחר הפטירה שוב אין הנשמה יכולה לקיים מצוות, כמאמר חז״ל: «היום לעשותם ומחר לקבל שכרם». לפיכך היא תלויה במי שנשארו אחריה: כל מצווה וכל מעשה טוב הנעשים בזכותה מוסיפים לה עלייה ונחת רוח.
בגמרא במסכת סנהדרין נקבע הכלל «ברא מזכי אבא» – הבן מזכה את אביו.1 מעשיו הטובים של הבן נזקפים לזכות אביו שחינכו והביאו לידי כך. ובמסכת קידושין מבואר שבשנה הראשונה שלאחר הפטירה נוהג הבן לומר על אביו «הריני כפרת משכבו».2
מי שגורם למצווה – יש לו חלק בה. כשאדם לומד תורה, נותן צדקה או מתחזק במצווה בעבור הנפטר, הנפטר הוא הסיבה למצווה, והזכות עולה לו. וכתבו האחרונים שלימוד המשניות מעלה את הנשמה ממדרגה למדרגה.3
והזכות הגדולה מכולן היא של הילדים, שהם המשכו הישיר של ההורים. אבל גם תלמידים, קרובים וחברים יכולים להוסיף לנשמה זכויות.
המנהג הוא שהבנים אומרים קדיש על אביהם ואמם. אך נהגו לומר קדיש רק אחד עשר חודש, ולא שנים עשר: משפט הרשעים שנים עשר חודש, ואין רוצים לעשות את ההורים כרשעים.4 בסיום התקופה נוהגים לערוך אזכרה של י״א חודש, ואחר כך חוזרים ואומרים קדיש בכל שנה ביום השנה.
לימוד המשניות אינו מוגבל באחד עשר חודש, ונוהגים ללמוד לעילוי הנשמה כל השנה הראשונה, כולל החודש השנים עשר.3
עילוי נשמה אפשר לעשות בכל עת, ויש זמנים שבהם מרבים בו במיוחד: ימי השבעה, יום השלושים, סיום אחד עשר חודש, ויום השנה לפטירה. את התאריכים בלוח העברי ובלוח הלועזי אפשר למצוא במחשבון יום השנה שלנו.
הילדים מועילים יותר מכולם, כמאמר «ברא מזכי אבא». אבל גם מעשים טובים של קרובים, תלמידים וחברים שנעשים בזכות הנפטר מוסיפים לנשמתו.
כן. אין הגבלת זמן, וגם אחרי שנים רבות הלימוד, הצדקה והתפילה מועילים לנשמה.
למנהג בני עדות המזרח מזכירים את שם הנפטר ואת שם אמו (למשל: יעקב בן רחל), ומוסיפים «נשמתו עדן» או «זכרונו לברכה».
משום שמשפט הרשעים שנים עשר חודש, ואין רוצים לעשות את ההורים כרשעים (שו״ע יו״ד שעו, ד).
ראו גם: מה עושים בשבעה · אזכרה של י״א חודש · צדקה מכספי מעשר – מה מותר · מושגים ביהדות
הקישור הועתק
אברכי ישיבת קרבנו בפתח תקווה לומדים יום שלם בזכות מי שתבחרו – ומקבלים אישור בוואטסאפ.
עין הרע ביהדות – מה זה, האם לחשוש ואיך נשמרים?
הפרשת חלה – הלכות, שיעורים ונוסח הברכה לפי פסקי מרן
מעשר כספים – מה זה, איך מחשבים ולמי נותנים?לכל המאמרים במושגים ביהדות
ספר יסודות הביטחון