פרשת השבוע, "ויחי יעקב בארץ מצרים" בהמשך הפרשה נאמר, "בכור שורו הדר לו, וקרני ראם קרניו, בהם עמים יינגח יחדיו אפסי ארץ, והם רבבות אפרים, והם אלפי מנשה"
פירוש הפסוקים הללו, יעקב אבינו אומר ליוסף הצדיק, אתה כמו שור, מלך הבהמות שיש לו קרניים, ויכול לנגח בהם, יכול להשיב מלחמה שערה, יכולת להעניש את אחיך על מה שעשו לך ולהתנקם בהם, אך לא כך נהגת. אלא קרניך הם לך להוד ונוי, ומהו הנוי הגדול? אין נוי יותר גדול מזה, ממי שיש לו קרניים, יש לו יכולת להעניש ולהתנקם, ובכל זאת שולט בעצמו ואינו מעניש ומתנקם.
אחים ואחיות יקרים. לכאורה נראה שיוסף מידי וותרן, מידי רכרוכי, יש לך כוח אז תעניש, תתנקם, לא, חס ושלום, הכוח הגדול הוא דווקא בשליטה הגדולה. בפרשה קודמת נאמר, "ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה, ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו, בכל ארץ מצריים". מה הפירוש בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו? אומר התרגום אונקלוס, את ידו, להחזיק כלי נשק, ואת רגלו לעלות לרכב על סוס.
בפסוקים הללו רואים אנו את כוחם של צדיקים, כוחם של אלה שמוסרים נפשם על קדושת שמו יתברך, אותם אלה, שכל חייהם דבוקים באמונה הקדושה, בבורא יתברך. עוסקים בתורה בכל כוחם, שאולי כלפי חוץ נראים, ככאלה שמוותרים יותר מדי, שאולי לא עושים מספיק השתדלות, נראים ממש כבטלנים. הנה, יוסף יש לך את הכוח לצאת מהכלא, הגעת עד כסאו של פרעה כדי לפתור לו את החלומות, למה אתה אומר בלעדי, הרי זו ההזדמנות שלך להוכיח כמה אתה גדול. לא, דווקא הם, הם אלה, שיש בידם את הכוח האמתי לשלוט בכל, בביטחון, בכלי הנשק, הם המנצחים האמיתיים, הם האחראים האמיתיים על הכלכלה, כמו שנאמר "ויוסף הוא על השליט על הארץ, הוא המשביר לכל עם הארץ"
הפסוק אומר, "ויצא יעקב מבאר שבע, וילך חרנה" אומר רש"י הקדוש. למה היה צריך הפסוק להזכיר ויצא יעקב? היה מספיק שיכתוב וילך יעקב חרנה, אלא, להגיד לך שיציאת צדיק מהמקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר, הוא הודה, הוא זיווה, הוא הדרה. יצא משם, פנה הודה, פנה זיווה, פנה הדרה. זאת אומרת שאם יש נוי בעיר, כל דבר טוב שיש בעיר, בארץ בעולם, ביטחון, בריאות, פרנסה, שפע. הכול זה בזכות הצדיקים, אלה הממיתים עצמם באוהלה של תורה. וכמו שאמר התנא בפרקי אבות, כל העולם כולו ניזון בשביל חנינה בני, וחנינה בני, די לו בקב חרובים אחת, מערב שבת לערב שבת, אלה המקיימים את מצוות ה' הם המקיימים את העולם כולו. אלה שאולי כלפי חוץ נראים כבטלנים, ובאמת כך כינו אותם חז"ל בטלנים, וכך אמרו חכמינו, עיר שאין בה עשרה בטלנים, אסור לגור בה, מה הפירוש עשרה בטלנים? מסביר רש"י הקדוש, עשרה, שבטלים ממלאכה ועוסקים בתורה.
אם כן כמה טיפשים הם אותם כופרים, הכופרים בתורה ובבורא יתברך, אלה הנלחמים בבני התורה, באברכים, בבני הישיבות, למה לתת להם כסף? שילכו לעבוד, האוכלי חינם האלה, הפרזיטים, עושקי קופת הציבור, בר מינן, איזה מילים בוטות, כלפי אלה שהכלכלה בזכותם, הביטחון בזכותם, הבריאות בזכותם, נו, מה הרוויחו? ניסו לברוח מלתת כסף לאברכים, נלחמו בזה, מה יצא, עכשיו מוציאים מיליארדים על מלחמה, מה חסר להם? חסרה להם אמונה, מסכנים, צריך להתפלל עליהם, שיזכו לאמונה, שידעו לעיין בדפי ההיסטוריה, בדברי ימי ישראל, ויראו מי הגן עלינו בכל עת, אשרי הצדיקים המקיימים את העולם, ואשרי ההולכים בדרכם.