"הוֹלְכִים לְאָבִיו שֶׁל הַיֶּלֶד, לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ שֶׁיַּשְׁאִיר אֶת הַיֶּלֶד בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה", אָמַר מָרָן, וְהִזְדָּרֵז לִלְבֹּשׁ אֶת גְּלִימָתוֹ וּמִצְנַפְתּוֹ.

מָרָן, שֶׁהָיָה בְּאוֹתָהּ עֵת בֶּן לְמַעְלָה מִשְּׁמוֹנִים, הֵחֵל לָרוּץ אַחֲרֵי הַיֶּלֶד, וְלִקְרֹא לוֹ. "בּוֹא, בְּנִי. בּוֹא, בְּנִי".

מרן הרים את עיניו הקדושות מן הספר והתבונן באברך הצעיר. "שב" הורה לו. האברך התיישב מעבר לשולחן, ומרן קרא לו. "לא! בוא שב כאן, לידי!"

חשדו של מרן נתעורר בעקבות התכונה יוצאת הדופן. "מה קרה?" שאל, ובני הבית חששו לספר. "מה ארע?" שאל מרן בשנית, והם נאלצו לדווח על הדף היקר, שנעלם ואיננו…

גַּם כַּאֲשֶׁר הָיָה נֶעְתָּר לְבַסּוֹף וְעוֹלֶה לְמִטָּתוֹ, הָיָה רַבִּי מֹשֶׁה מַבְחִין כִּי לְפֶתַע, לְאַחַר זְמַן קָצָר, נֵעוֹר אָבִיו מִשְּׁנָתוֹ, קָם וְנוֹטֵל אֶת יָדָיו, וּמִתְיַשֵּׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן לִכְתֹּב

איחר בערב להגיע לביתו עד שנעלו את הבית. כאשר הגיע חשש מלהעירם משנתם

הגר"י צדקה הסתובב בין כותלי הישיבה להשגיח ולראות שכולם אכן כיבו את האורות ושלא ידליקו שום נר. אך לפתע הבחין שבאחד מחדרי הישיבה בוקע אור…

בימים האחרונים, התגלה ספר “טור” משנת תשט”ו, אותו הקדיש מרן הרב עובדיה יוסף זלה”ה לעילוי נשמת בתו הקטנה. אתר “מורשת מרן” מביא את הסיפור המלא כולל תיעודים ומסמכים שנמצאו במחסן ספרים מאובק, שהיה שייך לחסיד חב”ד מתפלל בית הכנסת “בית יוסף” בשכונת בית ישראל בירושלים.

דאגתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל לכלל ישראל באה לידי ביטוי גם בסיפורים אישיים מרגשים כדוגמת חיפוש כתובתן של אלמנות בעקבות מודעות אבל בעיתון; משמשו של מרן הרב צבי חקק משתף